רס"ם ישי נתנאל גרינבאום ז"ל
16/02/1986 - 18/10/2024
🕯️ פרטים אישיים ומשפחה
בנם של טובי ועופר.
נולד ביום ז' באדר א' תשמ"ו (16.2.1986) במבשרת ציון.
אח ליסכה, פנינה, אסתי, יעקב ותמר.
נשוי להדס ואב לארבעה ילדים: שקד, יעלה, אלומה וזוהר משה.
🏡 ילדות וחינוך
ישי היה בן יקר ואח אהוב.
כשהיה בן שלוש עבר עם משפחתו לקריית ארבע, שם גדל והתחנך בבית הספר הממלכתי־דתי המקומי ובחטיבת הביניים והישיבה התיכונית "קריית ארבע" (יתק"א).
🤝 התנדבות ונוער
בתקופת לימודיו היה חניך ובהמשך מדריך בתנועות הנוער "אריאל" ו"בני עקיבא".
בנוסף, התנדב במשך שנים רבות בעמותת "קו לחיים", המלווה ילדים הסובלים מנכויות מורכבות ותסמונות נדירות, ובהמשך אף ניהל את סניף צפון של העמותה.
במקביל התנדב בעמותות ובמיזמים נוספים.
📚 לימוד תורה ואישיות
לאחר סיום לימודיו בתיכון למד בישיבת "אלון מורה" ובישיבת ההסדר "רמת גן".
ראש הישיבה, הרב יהושע שפירא, סיפר על אופיו ששילב עדינות, מסירות ואיתנות באישיות מלאה ויוצאת דופן.
🪖 שירות צבאי סדיר
ישי התגייס לצבא ושירת בחטיבת הנח"ל, גדוד 931 (שחם).
הוכשר להיות "נגביסט" (לוחם המצויד במקלע נגב), ובהמשך יצא לקורס מפקדי כיתות ופיקד על טירונים.
🎓 השכלה והקמת משפחה
לאחר שחרורו מהצבא למד עבודה סוציאלית קלינית לתואר ראשון ושני בשלוחה של אוניברסיטת חיפה.
באותה תקופה נשא לאישה את בת זוגו הדס.
כשלוש שנים לאחר שנישאו עברו להתגורר בעיר לוד.
👨👩👧👦 משפחה כמרכז החיים
המשפחה הייתה מרכז חייו של ישי.
היה בן זוג ואבא אוהב, אכפתי, משקיע, גאה ומסור לאשתו ולארבעת ילדיו.
בכל הזדמנות טיפח את ילדיו ויצר איתם עולמות דמיוניים וחווייתיים.
🧑⚕️ עבודה סוציאלית ושליחות מקצועית
בלוד החל לעבוד כעובד סוציאלי בתחום ההתמכרויות באגף לשירותים חברתיים של עיריית לוד.
בהמשך התקדם וניהל את המרכז למניעה ולטיפול באלימות במשפחה.
במקביל, כמטפל עצמאי, טיפל במקרי טראומה ובנערים וגברים פוגעים מינית, והיווה כתובת מקצועית לקולגות בתחומים אלה ובתחום אלימות במשפחה.
היה רגיש במיוחד לנשים מאוימות, ונשים מכל האזור שמו בו את מבטחן.
🎒 יוזמות ייחודיות לנשים מאוימות
ישי היווה מענה ראשוני לנשים מאוימות בדרכן למקלטים.
יזם עבורן ערכות טיפוח למצבים שבהם נשקפת סכנה לחייהן והן נאלצות לעזוב את ביתן באופן מיידי – מתוך מחשבה שגם בזמני מצוקה יראו את עצמן, יתחברו לעצמן ויזכרו מי הן.
🤍 אדם של עשייה שקטה
את עבודתו עשה תמיד בנעימות ובנדיבות.
תרם ברעיונותיו המקצועיים, ביצירתיות ובחשיבה מקורית ומבריקה.
בצניעותו היה אחראי על מהלכים משמעותיים רבים באגף הרווחה, מבלי שנתן לכך פרסום.
קולגות תיארו אותו כאחד המטפלים המקצועיים, הטובים ומלאי החמלה והרגישות שהכירו.
"אדם שבחר להיות נוכח במרחבים המורכבים ביותר", ושתמיד ניתן היה להפנות אליו מטופלים בידיעה שיתקבלו "בלב אוהב, רגיש ונבון".
אימו, גם היא עובדת סוציאלית, סיפרה שתמיד פעל כדי לעשות שינויים מבפנים.
🌱 אופטימיות ואהבת אדם
למרות החשיפה התמידית לחלקים הקשים של החיים, ישי היה אופטימי מטבעו.
אהב את החיים, אהב אנשים וראה בכל אחד מהם את הטוב.
🔥 7 באוקטובר ותחילת המלחמה
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7.10.2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל.
בבוקר זה החלה מלחמה.
📞 גיוס למילואים ותפקוד אזרחי
ישי גויס מיד עם פרוץ המלחמה.
באותו בוקר, בזמן שהתארגן לצאת למילואים, הופנו אליו כעובד סוציאלי שיחות מהמוקד העירוני של תושבים מוכי הלם – והוא נתן להם מענה ראשוני תוך כדי ההכנות.
🪖 שירות מילואים בגזרה הצפונית
ישי שירת במשך חודשים ארוכים בגזרה הצפונית כסמל מחלקה 1, פלוגה ב', גדוד 5030, חטיבת אלון.
מפקד הפלוגה סיפר כי היה מאבני היסוד של הפלוגה וידע לומר את המילים הנכונות ולהרים את רוח החיילים.
🧠 סמל מחלקה ועובד סוציאלי – יחד
במרץ 2024 כתב ישי על שילוב התפקידים – סמל מחלקה ועובד סוציאלי –
בדאגה לציוד, לביטחון, אך גם לחוסן הנפשי, לטראומה, לחרדה, למיינדפולנס, לשיחות הכנה, לליווי אישי ולתמיכה ברגעי משבר.
החיילים סמכו עליו וידעו שניתן לפנות אליו בשעת צורך.
⚔️ הפציעה והמאבק על החיים
בתשעה באוקטובר 2024, לאחר שלושה סבבי מילואים ממושכים, נפצע ישי פציעות אנושות בקרב בדרום לבנון.
הוא פונה במסוק לבית החולים "רמב"ם" בחיפה ונלחם על חייו במשך עשרה ימים.
ביום ט"ז בתשרי תשפ"ה, חול המועד סוכות, נפטר מפצעיו.
🕯️ הנפילה
רב־סמל מתקדם ישי נתנאל גרינבאום נפל בקרב ביום ט"ז בתשרי תשפ"ה (18.10.2024).
בן 38 בנופלו.
הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
הותיר אחריו אישה, שלוש בנות ובן, הורים, ארבע אחיות ואח.
❤️ תרומת איברים – המשך הנתינה
ישי היה חתום על כרטיס "אדי".
איבריו, בהם ליבו וכליותיו, נתרמו – ובכך ניצלו חייהם של חמישה אנשים.
💬 דברי פרידה
אלמנתו ספדה לו בדברים נוגעים ללב על אהבתם, ההורות, הסרטונים שהכין לילדים, וההבטחה להמשיך בדרך של שמחה כפי שרצה.
בתם יעלה, בת השש וחצי, כתבה מילות פרידה פשוטות ומרגשות.
אחיו ספדו לו כאח נעים, רגוע, מלא נתינה, חכמה ואהבה – נשמה גדולה שהעולם איבד.
🏛️ הנצחה והמשכיות
במלאת שלושים יום לנפילתו נערכה אזכרה במוזיאון הפסיפס בלוד.
ראש העיר הכריז על הקמת "משכן ישי" ועל קריאת המרכז למניעת אלימות במשפחה על שמו.
לזכרו הוקם הפרויקט שיזם ולא הספיק להשלים – "תיק הכיף של ישי", עבור ילדים המגיעים עם נשים מאוימות לתחנות משטרה ולמקלטים.
הפרויקט פועל בשיתוף אגף הרווחה בלוד ועמותת Smile.
ישי מונצח גם באתרי יזכור ו־Memoriz Plus.