🕯️גלעד נולד בירושלים ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994), בן לשרית ודניאל, אח לאריאל, נתנאל, אפרת, מוריה ונעמה. משפחה חמה ואוהבת שחינכה את ילדיה לערכי אהבת ישראל, נתינה ועשייה למען הכלל. מילדותו היה גלעד ילד סקרן, בעל שמחת חיים טבעית, לב פתוח וחיבור עמוק לאנשים ולסביבה. הוא אהב לשחק, לטייל בטבע, ולשאול שאלות על העולם, על אלוקים, ועל הדרך הנכונה לחיות.
כשהיה תלמיד בבית הספר היסודי, בלט גלעד באחריות שלו, בחברותיות וביכולת לחבר בין ילדים שונים. כבר בגיל צעיר ראה בכל אדם נשמה, לא רק שם או פרצוף. בחטיבה ובתיכון למד בישיבת חורב בירושלים, שם העמיק בלימודי הקודש ויצר קשרים עמוקים עם חברים ורבנים כאחד. גלעד היה אהוב על מוריו בזכות הלב הענק שלו, ונחשב למי שתמיד יהיה שם כשצריך – לעזור, להקשיב, לייעץ.
את לימודיו המשיך בישיבת ההסדר בשדרות. שם גיבש את זהותו הדתית והלאומית, חווה את מורכבות החיים בעוטף עזה, והפך לצעיר שמחויב לא רק לעצמו אלא גם לעם, לארץ ולמשמעות. הלימודים בישיבה חיזקו בו את אהבת התורה, אך גם את תחושת השליחות לשרת את העם מתוך ענווה ובאומץ.
גלעד התגייס לצה"ל במסגרת ההסדר ושירת בגדוד 8207 של חטיבת אלון. הוא היה לוחם ומפקד נערץ, מסור, שקול ומלא יוזמה. תמיד התנדב למשימות הקשות, עמד בחזית, ונשא באחריות גם בשגרה וגם תחת אש. לאחר השירות הסדיר המשיך לשרת שנים רבות במילואים, בכל הזדמנות שנקרא – מתוך אמונה פנימית עמוקה שזה ייעודו.
לאחר שחרורו מצה"ל, גלעד בחר ללמוד הנדסת בניין באוניברסיטת אריאל. גם שם לא חדל מהעשייה למען האחר – במסגרת תוכנית התנדבות לסטודנטים, יצר קשר יוצא דופן עם ולדימיר לינדר, שורד שואה בן 96. במשך ארבע שנים הפך גלעד לאיש סודו, לחבר נפש ולבן משפחה ממש. הוא היה נכנס אליו מדי שבוע, מדבר איתו, מקשיב לו, צוחק איתו – ונותן לו חיים.
גלעד הקים משפחה לתפארת עם רעייתו שיר. יחד גידלו חמישה ילדים – תמר, דוד, דניאל, ישי ויונתן. הוא היה אבא אוהב, נוכח, שידע לא רק לחנך – אלא גם לשחק, להקשיב, לחבק, ולמלא את הבית בשמחה, באור ובאמונה.
ביום כ"ד בתשרי תשפ"ה (26 באוקטובר 2024), במהלך קרב בלבנון במסגרת שירות מילואים, נפל גלעד בגיל 30. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. עם לכתו הותיר אחריו רעיה אוהבת, חמישה ילדים רכים, הורים, אחים, חברים ומשפחה שלמה כואבת.
מותו היכה גלים ברחבי הארץ, אך חייו – ממשיכים להדהד. באהבתו ללא תנאים, בנכונותו להתמסר, בעשייה היומיומית השקטה – גלעד היה דמות של מופת. גיבור של אמת.
גלעד תמיד דאג לכולם שהם יסתדרו ושהכל יהיה בסדר.
אני זוכר שפעם אשתי חזרה מהעבודה, נדלקה לה נורה אדומה ברכב לא ידענו מה לעשות. ישר התקשרתי אלייך, אמרת לי לומר לה להחנות את הרכב צמוד למעון. כשאשתי הגיע, אמרת לה ללכת הביתה, אני הגעתי ואתה כבר היית שם. אני הייתי לחוץ שהלך המנוע ואתה כמו תמיד הרגעת אותי ואמרת שכבר הספקת לעשות בדיקה, ושהכל נראה טוב חוץ ממשהו מסוים. בזמן הזה כל המוסכים היו סגורים, ולא היה מה לעשות. שוב אמרת אל תדאג, אני מברר ונמצא לך את המקום הכי טוב לטפל. ובין לבין גם דאגת לעזור לנו לקחת ולהחזיר את הילד מהמעון.
למחרת פחדתי לנסוע שהאוטו לא ישרף, ושוב אתה היית שם כדי להרגיע אותי ואמרת ״הכל טוב אני איתך״ ו״שלא יקרה כלום״. נסעת איתי למוסך, זה היה טיפול של איזה שעתיים. עזבת הכל וחיכית איתי לראות שהכל במקום, והכל תקין. ובזמן הזה שחיכינו ראיתי אותך מוציא ספר קטן ולומד כי זה אתה גלעד הצדיק!! תמיד היית בכל מקום כדי לעזור לאחרים, ותמיד ניצלת כל דקה ללימוד.
אתה פשוט האדם הכי טוב שהכרתי. עכשיו אני מבין מה זה באמת שאומרים, שה׳ לוקח את הטובים ביותר, ואתה הטוב ביותר!
תודה לך גלעד אחי היקר שזכיתי להכיר אותך! אוהב אותך אחי היקר! (בדיוק כמו שתמיד אמרת לי)
נח על משכבך
הי״ד
ראה עוד >
גלעד שלי. גלעד של כולם!
כזה היית שייך לכלל ..
אנחנו מכירים בערך מגיל אפס
אפילו נולדנו באותו החודש,רק
בהפרש של שבועים, וזה בלבד חיבר בינינו מהר מאוד .
גדלנו באותה שכונה היינו באותו הגן המשכנו לאותו יסודי עד ישיבת הסדר ששם היינו באותו החדר וישבנו כיסא ליד כיסא בבית מדרש והמשכנו לשירות צבאי ביחד וגם בתואר למדנו באותו מוסד לימודים אז אפשר לומר שלא נפרדנו מעולם !!!
אבל עכשיו אני צריך לדבר עליך בלשון עבר וזה לא הגיוני כי אתה תמיד חתרת קדימה, לא התעכבת על העבר, תמיד חשבת על איך מתקדמים הלאה העיקר שלא נישאר לעמוד במקום. ניצלת כל רגע בחיים ללימוד ולעשיה לא היה לך רגע דל לעצמך ..
תמיד חשבת על האחרים שצריכים אותך ברגעי משבר, היה לך יכולת לגעת בכל נשמה שעמדה מולך,
דיברת אל אותו בנאדם בשפה שהוא מבין ולא משנה מאיזה מגזר או עמדה הוא החזיק תמיד זה היה בנעם עם חיוך ..
ואני תוהה בכלל איך אצליח לכתוב ולהסביר לסובבים שלי מה היית בשבילי…כל כך הרבה זכרונות כל כך הרבה חוויות, כל כך הרבה שיחות, כל כך הרבה חבורות מחכימות, כל כך הרבה ערכים ודעת תורה שקיבלתי ממך
איך אמנה את כולם ומאיפה אתחיל…????!!!! היתה לך שיטה ברורה בכל דבר ועם זאת היתה לך נפש גמישה עם יכולת הכלה של כלל החברה הישראלית עם כל מורכבותה.
זוכר פעם בסדיר כשהיינו באימון בטבץ היתה לנו רגילה ראשונה ויחידה בשירות והיו צריכים להשאיר חברה לשמירות .
אני כבר התחלתי לתכנן עם החברים את הטיול שנעשה ברגילה,
אבל לרוע מזלי יצאתי בהגרלה של השומרים והייתי צריך לבטל את כל התכניות.
אבל אתה כבר גמרת בליבך שאת הרגילה הזאת אתה סוגר כדי שאני אצא עם החברים לטייל, יש לומר התעקשת שזה בקטנה ושאני צריך את זה יותר מכולם והצלחת לשכנע אותי שזה בסדר שנתחלף.
אני מרוב אושר לא שמתי לב לתאריך שיוצא במהלך הרגילה ומצדך לא טרחת לומר לי שיש לך באותו שבוע יום הולדת.
עשית הכל בשקט בלי קרדיט ובלי לקבל טובות מצד אף גורם כל שהוא אלא רק כדי להרבות שלום בעולם.
הרב גלעד ככה הרבה מהחברים היו קוראים לך ולא לחינם, אתה היית הגחלת ומורה לחיים של אינספור חבורות שונות.
כל אחת בצבע אחר ואת כולם הובלת בדרך היחודית שלך. עכשיו נוצר חלל ענק שרק אתה היית יודע למלא לנו במקרים כאלו ואני שואל מי ירים אותנו מי ינחם אותנו מי ידחוף אותנו למעלה מי יתן לנו עצות מחכימות מי יכניס לנו אופטימיות בחיים אמונה בצדקת דרכנו או סתם יעצור את שיגרת החיים ויוציא משניות כיס וילמד אותי משנה סדורה שידעת לקשר אותה לחיי היום יום …
אלמליח איך אפשר שלא לדבר על הענווה הענקית שהיתה לך בכל פעם שדיברו עליך היית מסמיק ומבקש שיפסיקו מהר לדבר ומהר מאוד הצלחת לגרום להוא ממולך לשנות את הדיבור לכללי מאוד כדי שלא יבינו שמדובר בך.
אני כותב לך עכשיו ואני עוד על מדים, להלוויה שלך לא הספקנו כי עוד לא חצינו את הגבול ועכשיו אני מסיים יום נוסף עם החברים שלנו לפלוגה כדי לתמוך אחד בשני ולהשלים חלקים חסרים מהסיפור שלא ברורים אחד לשני אבל אני, אני רק מחפש אותך בין החבר׳ה ,מסתכל על כל ספסל צדדי או בית כנסת מאולתר ומקווה לראות אותך יושב ולומד תורה בשקיקה ואהבה.
גילי אני רוצה לבקש ממך סליחה ,
סליחה על שהייתי נרדם לך באמצע סוגיה והפסקתי לך את הרצף.
סליחה שהוכחת אותי בשגיאתי ואני לא הקפדתי.
סליחה שלא הייתי בשבילך כמו שאתה היית בשבילי , סליחה שלא שמרתי עליך בלבנון, סליחה שלא הצלחתי להחזיר אותך בחיים לשיר ולילדים המתוקים שלך אני מבטיח לך שאני אשתדל להיות להם לדמות משמעותית ותומכת בחיים שלהם.
אפשר להמשיך ולכתוב עליך שנים רבות על כל הטוב והרוך שהיה בך אבל אם נמנה את הכל יכלה הזמן והמה לא יכלו .
גלעד אני דורש ממך שתמשיך לדחוף מלמעלה את כל המפעל שיצרת עם כל כך הרבה נפשות בעם ישראל, תתן חוסן לשיר ולילדים ולמשפחתך הענפה ותפעל לביאת משיח צדקנו שיגאלנו במהרה.
ראה עוד >
אתה עוד כאן! אתה נוכח! תשאר בלב שלנו לעד❤️
בשירות הסדיר עם גלעד באחת מהפעמים ששמרנו בגבול עזה היינו אני, קובי מוסאי וגלעד. הרגשנו אני וקובי קצת מסורבלים עם כל הציוד ולבּושתנו הנחנו את הנשקים והווסטים בנגמ״ש. אמרנו לגלעד שיחבור אלינו לזריקה אבל הוא בשלו נשאר קשוב ליצרו הטוב.. המשכנו אני וקובי במחדל נשענו על אחת הדיונות והפנינו גב לגדר הגבול. הפעם גלעד כן הצטרף אבל לא לגמרי. אני וקובי ראינו סרט רחמ״ל וגלעד פתח גמרא והתחיל ללמוד (אציין שאולי עם אדם אחר היינו מרגישים לא בנוח אבל עם גלעד ממש לא.. ובמחשבה לאחור לא אתפלא אם הוא ישב לידינו מתוך מחשבה שאפשר לדבוק בקודש בלי להתבדל מהחברים) נחזור למחדל.. אנחנו בשלנו וגלעד בשלו וכולנו לא שמנו לב שהג׳יפ של המגד הגיע.. והוא גם הספיק לרדת וכבר לעמוד לידינו ואנחנו, בשניה שקלטנו אותו מיד נעמדנו כולנו היה ברור לנו שהולכים להעניש אותנו בגדול. שתקנו כמו דגים ואז המגד שאל: ״למה קמתם?״ שתי מילים שהפכו לביטוי אצלנו.. שתקנו. לא העזנו להגיב.. הוא שוב שאל והפעם גם ענה: ״אני אגיד לכם למה קמתם.. כי אתם לא אנשי אמת! אתם מפחדים ממני ולא מהמחבלים שמעבר לגדר״ בשלב הזה אני וקובי מהנהנים בתקווה שזהו הוא עוד שניה הולך ואיתו הפחד המשתק אבל אצל גלעד הלב רטט! המגד הלך נשמנו לרווחה והתחלנו לחשוב על איך יוצאים מזה אבל המוח הראשי לא חשב איתנו.. הוא היה עסוק בלהצדיק את המגד וציין: ״וואלה מגיע לנו עונש, אנחנו לא אנשי אמת.. אני לא איש אמת״ כל-כך כאבה לגלעד האמירה הזאת שבאמת ממש לא אפיינה אותו.. מה גם שהוא לא בדיוק חלק מהמחדל הוא נתפס על דברי תורה עם נשק ווסט ואנחנו נתפסנו על דברים בטלים בלי נשק ובלי כלום אבל מבחינתו האצבע המאשימה היתה גם אליו. שנים אחר כך עוד יכלנו לומר לו בצחוק ״אתה לא איש אמת אתה״ וזה עוד היה צורם לו.. חשתי צורך לתקן את העוול שגרמנו לך גלעד אהובי והערב התחלנו מעט ממש להפיץ את האמת, שלא זזה לעולם מהלב שלך, גם למי שלא שמע עליך בכלל. אוהבים אותך גילי ומקווים שנצליח מהר לדעת איך ממשיכים איתך את הקשר האמיץ שהיה.. בטוח שיש דרך! אתה עוד כאן! אתה נוכח! אנחנו רק צריכים ללמוד אותה. תשאר בלב שלנו לעד❤️
ראה עוד >
מלחמת חרבות ברזל ו' כחנוכה ר"ח טבת התשפ"ד
תחושות קשות, הקב"ה לוקח מ איתנו הכל, כל מה שהתרגלנו אליו, לוקח לנו את הביטחון,את הצבא, את השקט והשלווה, לוקח לנו את השגרה, את המשפחה, את הילדים,את העיסוקים.
הכל בידיים שלו עכשיו והוא יחליט מה להחזיר למי להחזיר ולאיזה זמן להחזיר.
ואנו נקראים לדגל,נקראים למלחמת הרוח הפנימית-להבין את גודל השעה ולא ליפול לקטנות.
זו עת הרת עולם, הקב"ה משנה עיתים ומחליף את הזמנים.
לקח מאיתנו את הכל,כנראה בגלל שכל אלו גרמו לנו לשכוח מה אנחנו עושים בעולמו לשם מה אנחנו פה.
אנחנו יום יום רואים,מול עינינו עכשיו את האנשים שבמותם,מות קדושים מלמדים אותנו שיש חיים שהם יותר יקרים מהחיים עצמם-והם חיי ישראל,חיי נצח ישראל "ואמרתי חי אנוכי לעולם"-ברוך חי העולמים.
השבר נורא,נשים אלמנות,ילדים יתומים והורים אבלים-מי ינחמנו?!
אומנם איזה נחמה נבקש?
אם נסתכל אך לאחור,לחיים הפרטיים של לפני השבר-איך שנהרסו והתפוררו-איך שבתים נחרבו ונשים נשארו לבדם-לא נצליח להרים את ראשנו,אמנם אם נסתכל על רוחם של הנופלים ונראה מה עמד לנגד עיניהם בשעה שמסרו את נפשם,נדע ונבין שעל אף השבר הפרטי,האיום והנורא, הקב"ה ממית ומחיה,ומן המוות הוא בונה חיים-חיים עליונים,חיי הנצח של עמ"י-חיי הגאולה,ההולכת ונבנת לנגד עינינו.
בימים אלו ה' מראה לנו שכל מה שאולי בטעות חשבנו,שאנו חיים בשבילו,הינו מוכרח-והוא לא בהכרח שייך לנו.
וכל מגמתינו ויעדנו,צריכים להיות רק יעדים אלוהיים,לצורך מטרה גדולה של גאולת ישראל.
לא ליפול כלל למטרות מצומצמות בעולם הזה,של קיום והנאה חולפת,מתוך כך נשוב אל החיים ונעסוק בהם מתוך גודל ההבנה שכל פיסה מהם,קטנה ככל שתיהיה,היא מקבלת את ערכה,מצד מה שהיא-פיסת החיים של האדם מישראל בארץ החיים בתקופת אור הישועה.
כל משפחה בישראל מקבלת את ערכה הנצחי מצד שייכותה למשפחה הגדולה של אבינו הגדול שעודנו חי-ועל כן עם ישראל חי!
"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וה' יעשה הטוב בעיניו"
במהרה בימינו אמן.
ראה עוד >
בכניסה לשבעה ביום שני בערב, אני שומעת מישהו ניגש לשיר ואומר לה: "הרהורי תשובה שהיו לי בהלוויה לא היו לי ביום כיפור''...ושיר כ''כ מתרגשת ''זה גלעד! היא אומרת...''
מאוחר יותר בערב במעגל חברות אינטימי יותר,שואלת חברה: ''מה היית רוצה שניקח מהדמות של גלעד''?
לפני שענתה קודם כל ציטטה שיר את תשובתה של שרית האם לשאלה הזו : '' לראות את האנשים השקופים".( בהמשך אכתוב על הקשישים שעזר להם)
ותשובתה של שיר לשאלה:
''להיות בתשובה'' (מקוה שאצליח לקלוע למילותיה של שיר המדהימה.. זה הולך איתי כל השבוע): "גלעד כל הזמן עבד על המידות שלו, הוא לא נולד כך, הוא כל הזמן עבד על עצמו להיות יותר טוב, היה בתשובה מתמדת. והיתה לו דרך שבלי כפייה הוא פשוט גרם לאנשים למצוא נקודה שהם צריכים לתקן ולנסות להיות עוד יותר טובים...( המילים האלה חזרו שוב ושוב בדברי חבריו) והכל מתוך ענווה עצומה..
שיר המשיכה לספר על החיבור שלו לתורה, איך לקח על עצמו ללמוד משנה ביום במשך שנים( בנוסף לשאר הדברים שלמד) ולפני כמה חודשים סיים ששה סדרי משנה ביום הולדתו.כל המשפחה הגיעה והוא אמר שזו לא מסיבת יום הולדת אלא סיום ששה סדרי משנה, והכל בלי להחזיק טובה לעצמו רק לכבוד ה'.וכמה היה שמח בתורה!
חבל על דאבדין..
שנזכה לקחת משהו מאורו ולהביא את הגאולה ע''י אהבת תורה ותשובה מתמדת. ( שושי דודה של שיר)
ראה עוד >
29/04/2025
שיר אשתו של גלעד כותבת-
הרב קוק בספר מגד ירחים כותב על כל חודש, והמשפט של חודש כסלו "גבורת אמת תימצא רק במקום שאור אלוקים שמה" . הפסקה ממשיכה ומעמיקה גם בקשר לחודש כסלו.
במהלך חיינו גלעד ואני היינו מדברים על המשפט הזה הרבה ולומדים את הנקודה של גבורת אמת לעומקה, ובמיוחד על הקשר לחודש כסלו, שסגולתו המיוחדת היא גבורה ואור אלוקים.
כמה זה מתחבר היום לדמותו של גלעד, בחייו וגם במותו, מות גיבורים, גבורת אמת מתוך יראת שמים גדולה ואור אלוקים. הגבורה האמיתית יכולה להיות מתוך מסירות גדולה לה'.
לא רק בדברים גדולים כמו מלחמה, כל גבורה קטנה שלנו מגיעה מתוך אמונה באור אלוקים שמלווה ומסובב את חיינו. יש דבר גדול מעלינו, ויש דברים גדולים מאיתנו.
יש עוד כיוונים ופירושים שממליצה להעמיק, ובנתיים מאחלת לכולם חודש טוב, מלא באור ה', וחיבור לשרשרת הגדולה מלאת הגבורה אליה אנו שייכים, מאז ועד היום.
גלעד האמין שכל ניצחון קטן ופרטי מקדם מוביל אותנו אל הניצחון הגדול והאמיתי.
כל תשובה קטנה שאדם עושה *ובגבורתו* מנצח את היצר הרע שבו, מוסיף טוב ונותן לאור שבו לגבור על החושך, הוא משפיע על מעגלים רחבים וכלל ישראליים בדרך אל הגאולה השלמה.
גלעד היה מאמין גדול של צעדים קטנים ברי השגה וראה בהם ערך עצום בעבודת ה'. וכל צעד קטן כזה דורש גבורה. הוא תמיד היה אומר לי במילואים "כשאני יודע שאת קצת יותר מתאמצת להיות יותר סבלנית לילדים זה מחזק אותי ללכת להילחם, זה נותן לי תקווה לדעת שיש תשובה בעולם"...
יהי רצון שהחודש הזה יאיר לנו וישפיע עלינו מסגולתו🙏🏻
ראה עוד >
הסיפור המלא על החסד שעשה גלעד עם קשישים וניצולי שואה
לגלעד היתה אהבה ורגישות מיוחדת וכבוד רב לקשישים, הוא התמיד מאד לבקר את הסבים והסבתות שלו. ולמי שלא יודע,כך אפילו זכה לפגוש את שיר.שיר היתה בת שרות בבית אבות, וגלעד הרבה לבקר את סבתא סימונה כשהיו לו גימלים מהצבא... נקפוץ כמה שנים קדימה...
בקורונה ,הגיעה לגלעד ידיעה על קשישה ערירית ניצולת שואה שצריכה שיעשו לה קניות. גלעד קפץ על המצווה ( ולא הפסיק במשך 4 שנים!)
זה הלך ככה-שיחת טלפון שבה היא היתה מכתיבה לגלעד את רשימת הקניות עם כל הדיוקים והדברים שהיא אוהבת. לפעמים השיחות ארכו יותר מ40 דק'. ולפעמים אפילו גערה בו בטלפון.וכששיר היתה מסמנת לו שזה מוגזם, היה מגלגל עיניים ,פורש ידיו לצדדים כאומר ''מה לעשות, ניצולת שואה''...והיה מקשיב לה בסבלנות ובנחת.
כשהיה מסיים את הקניות
היה מתקשר אליה מלמטה, אומר לה כמה עלה,והיא היתה מניחה לו מחוץ לדלת את הכסף, ואת הזבל (!) רק לאחר שלקח אותם ,היתה פותחת את הדלת ומכניסה את הקניות. *הוא מעולם לא ראה אותה!*
אבל זה לא סוף הסיפור.
גלעד גויס במוצאי שמחת-תורה תשפ''ד, ומהמילואים ניסה למצוא מחליף..וכנראה שהמחליף לא התמיד...
מתישהו גלעד ניסה להתקשר אליה לדרוש בשלומה
הזקנה לא ענתה, ואז הוא ניסה למחרת עוד פעם ואחרי שלא ענתה התקשר לעובדת הסוציאלית וביקש שיבדקו מה איתה...
מצאו אותה על הרצפה במצב קשה ובבית החולים אמרו שעוד כמה שעות, היא כבר לא היתה שורדת.
גלעד *פשוט הציל את חייה!!!* וזאת מרחוק בזמן שירות המילואים, אשה שלא הכיר ולא ראה מעולם..
''כל המקיים נפש אחת מישראל... כאילו קיים עולם מלא''.( סנהדרין ל''ז)
וגלעד הי''ד לא רק שהציל את האשה הזו מחרפת רעב ע''י ההתמדה בקניות, אלא הציל את חייה ממש, וזאת בנוסף לחיי החיילים הרבים שהציל ע''י שהסתער קדימה במבצע שבו נפל. ( עפ''י עדות מפקדו באזכרה...)
אך, זה לא היה המקרה היחיד , כולנו ראינו את ולדימיר יהודי בן יותר מ90 שהניח זר בהלוויה.
גלעד היה מבקר אותו באופן קבוע, שימש לו אוזן קשבת, והיה שומע ממנו על קורותיו בשואה. גלעד היה מביא את הילדים לבקר אותו לשמח אותו ולחנך גם אותם לחסד...כל המשפחה הגיעה להדלקת נרות חנוכה אצל ולדימיר.. ולדימיר אמר עליו ''גלעד הוא יותר מבן בשבילי''. כשגלעד התגייס, מספרת שיר, ולדימיר היה מאד מודאג והתקשר לשיר לעיתים קרובות לדרוש בשלומו. בערב השבת האחרונה, הוא התקשר לשיר, סיפר לה שהוא קצת חלש ,ושאל על גלעד, שיר אמרה שהוא בסדר. בבוקר לאחר נפילתו ,בגדלות נפש דאגה שיר לבקש מהעוסי''ת להודיע לו שלא ישמע במקרה.
וולדימיר התייצב כשעה לפני ההלוויה עם הזר ,וגם הגיע לנחם...
1
1
2
