סרן איתי כהן ז"ל
10/07/2001 - 07/10/2023
איתי נולד ב 10/7/2001 בעיר בולטימור שבמדינת מרילנד, ארה"ב ובגיל חצי שנה עלה לישראל.
אימא שלו רצתה לתת לו שם של טייס, למרות שהמציאות הובילה אותו ליחידה אחרת.
אימו גדלה, היכן שנולד, בפייקסוויל במשך כל תקופת בית הספר הייסודי ולאחר מכן חזרה לישראל עם משפחתה, ולאחר שהתחתנה חזרה עם אביו לתקופה של שנתיים וחצי.
כילד למד קרב מגע תקופה קצרה ושיחק כדורסל עד התיכון.
למד בעיר רחובות, יסודי בבית ספר שז"ר, חטיבה ותיכון בקריה למדעים.
כששאל את אבא שלו לאיזו מגמה ללכת, אביו ענה "לך על הכי קל, גם ככה כשתסיים את הצבא כל מה שלמדת כנראה כבר לא יהיה רלוונטי", אז הוא בחר במגמת פיזיקה ורובוטיקה הקשה והשתתף בחוגים של מכון דוידסון למדע של מכון וויצמן.
ילד נבון ומוביל חברתי השואף תמיד למצוינות, לא נרגע עד שמבצע משימות על הצד הטוב ביותר.
לשירותו הצבאי רצה לעשות שירות משמעותי וניגש לגיבוש חובלים אותו סיים בהצלחה, אך חתם ויתור כי לא מספיק הלהיבו אותו.
לאחר סדרת מיונים בחר להגיע ליהל"ם, יחידת הנדסה למשימות מיוחדות, ועובר בהצלחה מסלול של שנה וחודשיים עמוס מסעות מפרכים, ניווטים ארוכים, לימודי חבלה ומקצועות מיוחדים וייחודיים ליחידה המיוחדת.
לאחר מספר חודשים ביחידה ופעילות מסווגת במנהרות חיזבאללה בגבול לבנון איתי יצא לקורס קצינים.
לאחר כ 7 חודשים איתי סיים את קורס קצינים בבה"ד 1 וההשלמה החיילית של הנדסה קרבית מהנחשקות בצה"ל.
את תפקידו הראשון כקצין ביקש לבצע בגדודי ההנדסה, כאשר הסיבה היא לחוות את הצבא האמיתי, לעבוד עם לוחמים שאינם ביחידת עילית ולהוות דוגמה למצוינות.
ליהל"ם חזר לתפקיד מפקד צוות לוחמים ואמר לנו "אני רוצה להטביע חותם רוצה צוות כהן", מלא גאווה והערצה ללוחמים ולמפקדים.
נהנה מכל פעילות, מסביר שקשה וגם לפעמים שוחק, חוזר לחופשות קצרות ומסביר שהמשימה היא הכי חשובה, משימה שלא מדברים עליה.
ביהל"ם איתי מפקד על צוות התת קרקע ביחידה ואחראי על גזרת עזה, בה הוא מבצע משימות מיוחדות ואף נשלח עם הצוות של להרוס את ביתו של המחבל אשר רצח את לוחמת המעברים סמ"ל נועה לזר, איתי יוצא לביצוע המשימה ומזמין את אימא של נועה לספר עליה ללוחמים.
כקצין לוחם מצטיין נבחר איתי, יחידי בצה"ל, לסיים את תפקידו בסוף חודש אוקטובר של השבת השחורה, להצטרף למסלול אימון עם ה Rangers של צבא ארצות הברית, טיול, לימודי תואר ראשון וחזרה לתפקיד מפקד פלוגה היחידה. סך הכל חתם לארבע שנים נוספות.
בבוקר השבת השחורה, הוקפץ מהבית עם היחידה לביצוע משימות טיהור ביישובי העוטף, כאשר הדרך ביישובי העוטף כבר מלאה רכבים שרופים וגופות.
בדרכו התכתב עם אחותו אופק וכששאלה אותו אם הגיע ואיך התחושות?
כתב לה: "אין תחושות יש מחויבות, קרה כאן משהו שאסור שיקרה"
איתי נפל בקרב במהלך חיסול חוליית מחבלים אשר חדרה לקיבוץ עלומים והוא בן 22.