ניוז פתח תקווה
כתבה במגזין של עיריית פתח תקווה
https://www.ptnews.co.il/61681
איבט שמילוביץ' ז"ל, מורה וכימאית, ילידת רומניה. שורדת שואה שעלתה לישראל ב-1973.
נהרגה מפגיעת טיל בליסטי בביתה במהלך מלחמת "עם כלביא" ב-16.6.2025 בגיל 95.
הותירה שלוש נכדות.
יהי זכרה ברוך
16/01/1930 - 16/06/2025
איבט שמילוביץ' ז"ל
16/01/1930 – 16/06/2025
"ישנם אנשים שההיסטוריה מנסה למשוך אותם מטה, אך הם בוחרים לשוב ולהרים את הראש. כזו הייתה איבט"
ילדות, הישרדות ועוצמה בלתי מתפשרת:
איבט נולדה ביום 16 בינואר 1930 בעיירה גלץ שברומניה, בתם של טוני וסולומון הורן. היא חלקה את ראשית חייה ואת נשמתה עם אחותה התאומה האהובה, סידי.
בצעירותה התייתמה מאימה בעודה מתמודדת עם שלל תלאות התקופה – שלהי מלחמת העולם השנייה, זוועות השואה והאנטישמיות הגואה. מתוך התהומות הללו התחשלה איבט וגילתה את התכונה שהגדירה אותה יותר מכל:
עוצמה בלתי מתפשרת.
אקדמיה, אהבה והקמת משפחה:
איבט הצטיינה בלימודי כימיה באוניברסיטת בוקרשט, ומשם המשיכה להגשים את ייעודה המקצועי כמורה לכימיה בתיכון. היא אהבה מאוד להעניק מהידע, מהתבונה והחום שלה לתלמידיה.
באוניברסיטה בבוקרשט הכירה את אהבת חייה, מיליאן שמילוביץ'. השניים נישאו, יצאו למסעות וטיולים חובקי עולם, ובנו קן משפחתי חם אליו נולדה בתם היחידה, טינלה (טלי).
עלייה לארץ ומקצועיות בבילינסון:
בשנת 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, עלו איבט ומשפחתה לארץ הקודש מתוך ציונות עמוקה ואהבה רבה למדינה.
בישראל, בזכות כישוריה וחדותה, הוצבה במהירות בתפקיד כימאית בכירה בבית החולים "בילינסון".
איבט נודעה כאישה חכמה להפליא, חרוצה באופן יוצא דופן, ובעלת זיכרון פנומנלי ומרשים שהקסים והשפיע על כל סובביה.
התמודדות עם טרגדיות כפולות:
בשנת 1983 נגדעו חייה של אחותה התאומה האהובה, ד"ר סידוני, בתאונת דרכים טרגית. האובדן הקשה הותיר פצע עמוק בלבה של איבט.
בשנת 2000 פקד את המשפחה אסון כבד נוסף, כאשר נגדעה בטרגדיה איומה חייה של בתה היחידה, טינלה (טלי) ז"ל, כשהיא בת 42 בלבד.
כעבור שלוש שנים נפטר גם בעלה האהוב ושותפה לחיים, מיליאן ז"ל.
איבט חוותה אובדנים שכל אדם אחר היה עלול להישבר מהם, אך היא הייתה אשת ברזל. מתוך השברים והכאב העמוק, אוספת את כל כוחותיה וסמנה לעצמה מטרה חדשה: שלוש נכדותיה – שירלי, דנה וקרן. הן הפכו לכל עולמה, והיא עטפה, טיפחה, חינכה והעניקה להן אהבה עצומה שהתרחבה ביחד עם המשפחה.
אחרית ימיה ונפילתה:
איבט חיה בעוצמה, בגאון, בבריאות, בעצמאות ובצלילות עד לגיל 95 וחצי – עדות חיה לכך ששום כוח בעולם, לא הנאצים, לא אובדן בני משפחתה ולא פגעי הזמן, יכלו להכניע אותה. ביום 16 ביוני 2025, בעיצומה של המלחמה, פגע טיל בליסטי פגיעה ישירה בביתה. ברגע אחד נעלמה מחיי משפחתה האישה הטובה והחזקה ביותר, יחד עם כל חפציה וביתה האהוב, והותירה חור עצום בלבבות.
מבין ההריסות והזיכרונות, הצליחו נכדותיה המופלאות ללקט חלק מהשמיכות היפות והצבעוניות אותן סרגה איבט לאורך השנים. סריגיה היפים והמיוחדים ממשיכים לקשט את הגבעה של סבתא וימשיכו לעטוף את משפחתה בזיכרונה.
תנצב"ה – תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.