לבחור זכרון אחד? מתוך כל כך הרבה?
אחד הרגעים ה"קטנים" אבל שהם כל כך חמי- באחת השבתות אתה חמי והמשפחה הייתם אצל סבתא, וכרגיל בצהריים עלית עם הילדים כדי לאפשר לנשים לנוח, ישבנו בסלון שלנו, אתה, פלג, אני, והילדים רצו והשתוללו מסביב, שבת... בירה ופיצוחים כרגיל. באיזשהו שלב יצאתם אתה ופלג לקריאה של איחוד הצלה, נשארתי עם כל הילדים והיה כייף ממש. אבל הקסם שלך- כשחזרתם מהקריאה ואני לא זוכרת אם ראו עלי שאני עייפה או שאמרתי, אבל אתה אמרת- לכי לנוח, תשאירי לנו את הילדים, לך היתה עדי שהיתה ממש קטנה, ו בלי עין הרע יש גנים במשפחה של היפראקטיביות, אז להשאר עם 8 כאלו קטנים לא פשוט... אבל פשוט התעקשת. כמו מי שאתה. זוכר את הפעם ההיא שיצאת מהחלון כדי לסדר את הצינור של המזגן וצעקתי עליך שאני אשלח תמונה לספיר אם לא תכנס מיד?! ואת הפעם ההיא שהכנת קוקטיילים הכי טעימים ששתיתי ועוד הסברת לי איך? ואת הפעם שספיר ואני "עבדנו" עליך ועל פלג שבזבזנו מלא כסף בקניון וסה"כ הוספנו מלא שקיות ריקות? לא נבהלת... מצטערת שאף פעם לא אמרתי לך כמה אתה אדם של אור וכמה זכות להיות חחק מהמשפחה איתך. וכמה אהבה אתה מקרין וכמה טוב. וכמה אתה פשוט האדם הכי מיוחד שהכרתי. למה לעזאזל לא אמרתי???
ראה עוד >
על מה לספר קודם???
האמת שהתלבטתי אם לשתף משהו שקשור אליך. הרבה יספרו על החסד, על הנתינה, ועל כמה שהיית מציל חיים גדול. את זה כולם יודעים, וגם אני הייתי שם איתך בעשרות אירועים, כמתנדבים בארגוני הצלה, בקלים ובקשים, אבל בא לי לספר משהו אחר עליך, משהו קטן ושקט. בראשון לספטמבר השנה נפגשנו במעון ליד הבית. הבת שלי אדל והבן שלך היו באותה קבוצת בוגרים. זה היה יום ההסתגלות. ישבתי עם אדל, הושבתי אותה ליד שולחן והיא התחילה לשחק, ואני עמדתי בצד, קצת נבוך, קצת מנסה לעכל. ואז ניגשת אליי ואמרת לי "שב, שב איתה, תרגיש חופשי, תחיה את הרגע. רגעים כאלה הילדים זוכרים תמיד". ישבתי איתה כי אמרת, והבוקר המשיך, ורק אחר כך הבנתי. חמי, לא היה בזה משהו גדול או דרמטי, אבל היה שם משהו נדיר היכולת לראות אדם אחר ברגע קטן, לראות מישהו שעומד בצד, ולתת לו מקום. ביום ראשון, נר ראשון של חנוכה, הייתי בין הראשונים. רכבתי על אופנוע חירום תוך כדי שיחה עם להב, אחר כך עליתי על האמבולנס עם משה כהן וארז שפינו אותך מהזירה. ניסיתי לעשות הכל, שקלו כל אפשרות, וכשהבנתי שכבר אי אפשר לעשות יותר, נשאר לי דבר אחד לשמור על הכבוד שלך. לא נתתי לאף אחד להתקרב, לא כדי להרחיק, אלא כדי להגן, כדי שאנשים אחרים לא ייפגעו ממה שיראו אותך, כדי שאף לב לא יישבר מהמראה. רציתי לשמור עליך גם שם. לא עיכלתי אז, וגם היום אני עדיין לא באמת מעכל. היה לי חשוב להגן עליך, על הסובבים שלך ועל החברים, שלא ייפגעו. חמי, אם טעיתי במשהו, אם עשיתי משהו לא נכון, אם חלילה שגיתי או בדרך שטיפלתי בך, אני מבקש סליחה. נכנסתי לקבוצה שהקימו לזכרך. מישהו כתב להיכנס לתמונות בגוגל, וחיפשתי, ומצאתי הרבה תמונות שלך, אבל יש תמונה אחת שלא יוצאת לי מהלב תמונה שבה אני מצלם את הילדה שלי במעון, ואתה שם ברקע, בלי לדעת אפילו. וברגע הזה ראיתי שוב מי אתה, אדם שרואה אחרים, גם ברגעים הקטנים ביותר. אוהב אותך חבר יקר, יהי זכרך ברוך, תנוח על משכבך בשלום.
ראה עוד >
יש כל כך מלא זכרונות מאיפה בכלל להתחיל?
אנחנו מכירים את משפחת ארלנגר מהיום שהתאכלסנו יחד בבנין, כל שכן שהיה צריך עזרה בבית החדש הוא היה שם, אם זה להזיז רהיט כבד או לעשות תיקונים, כל תקלה שהיתה בבנין היה הראשון לפתור. אין משהו שחמי לא ידע! תמיד אמרנו לו מאיפה הכוחות שלך? אתה לא ישן לפעמים? איך אתה יכול להיות בכל מקום בו זמנית? גם במילואים,גם בעבודה,גם בהצלת חיים ועזרה לזולת,גם לפתח תחביבים. כל חג ושישי קבוע מארחים הבית תמיד פתוח , המון פעמים היה יוצא להציל חיים וכולם יושבים מחכים לו שיחזור בשביל להתחיל. כל חג היה כותב לשכנים - מי שאין לו איפה להיות בחג מוזמן אלי. ספיר עמדה תמיד מאחוריו תמיד מחייכת למרות הקושי של הטיפול בילדים לבד ברוב הזמן,יושבת איתם משחקת ,מכילה, הכל באהבה אמיתית אשה פשוט הערצה והשראה! אי אפשר לעכל את גודל האובדן יש מלא סיפורים שקצר הדף מלהכיל, זה היום יום שלנו,זה כל רגע כל שבריר שניה, תמיד נשמנו את חמי. סיפור מהזמן האחרון היינו צריכים לנסוע לשבת ושניה לפני שיצאנו מהבית קלטתי שהקלפה במטבח התנתקה מהקיר, כולי אחוזת חרדה שלא יצנח לי וישבר לי המטבח מתקשרת לחמי שיבוא דחוףףףףףף אמר לי אל תדאגי תשימי בנתיים משהו מתחת ותוציאי הכל אני בא! הוא בא וסידר לנו את המטבח ממש על הקשקש. כזה הוא!
ראה עוד >
הלב מסרב להאמין
חמי האהוב הלב מסרב להאמין הכרנו בצירוף מקרים, כשחיפשתי עזרה להוביל ארון בחריש. היית הראשון להתייצב, לא רק להוביל אלא הצעת גם להרכיב, ובשום אופן לא הסכמת לקבל תשלום. הרגע הזה הפך להתחלה של חברות מופלאה השבתות אחר הצהריים בגינה עם הילדים, השיחות שלנו על החיים, האירוח החם בשבתות וחגים הכל נחקק אצלי אתה אדם נדיר, פיקח, יצירתי, אכפתי, גאון ברגישות מפוצץ באופטימיות ובאנרגיית חיים. ערב אחד סיפרתי לך שאני לא מרגיש טוב - כשחזרת מהעבודה קפצת לבקר ולמחרת אתה מגיע אלי הבית עם מרק עוף חם. "ספיר הכינה מרק עוף שתתחזק" יש לי כל כך הרבה לספר. וכל כך הרבה מה ללמוד ממך. הניגון 'קדש ורחץ' המיוחד של משפחת ארלנגר ללא ספק יהפוך לתמיד לפס קול לילות הסדר של משפחתי תודה על הטוב שפזרת בעולם. הלב שלי שבור. תודה שהיית חלק מחיי ותמיד תיהיה אני מקבל על עצמי: לאהוב יותר לשמוח יותר לארח יותר לזרום עם החיים יותר לזכותך אוהב ומתגעגע מאד שולם
ראה עוד >