אבו ריש גאנם ז"ל

אודות

סיפור חייו
גאנם, בן זקונים להוריו פאטמה וסיאח, נולד ביום 22.1.1973 בכפר ירכא. הוא גדל והתחנך בכפרו שבגליל, אח צעיר לשמונה אחים ואחיות: נאסיף, עפיף, נאדים, ספרי, מוניר, מנירה, נאזירה ואימן.

משחר נעוריו התאפיין גאנם בחוש הומור ייחודי, אהב לצחוק, והיה אדם אופטימי מאוד ואיש שיח מרתק. הוא אהב יותר מכול לשמח את בני משפחתו, לטייל ולחוות חוויות משותפות.

שירותו הצבאי והביטחוני
בגיל שמונה-עשרה התגייס גאנם לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "חרב" (הגדוד הדרוזי). עם סיום שירותו הסדיר, המשיך לשרת תקופה נוספת בשירות קבע בזכות מסירותו ותפקודו האיכותי.

לאחר שחרורו מצה"ל, ומתוך רצון להמשיך ולתרום לביטחון המדינה, התגייס גאנם למשטרת ישראל ושירת כלוחם במשמר הגבול. הוא הוצב בפלוגה ב' בירושלים בדיוק בתקופת האינתיפאדה השנייה (ראשית שנות האלפיים). במסגרת תפקידו המורכב והאינטנסיבי באותן שנים, נחשף גאנם למראות קשים מנשוא בעקבות הפיגועים הרבים שהתרחשו בגזרה. בעקבות החוויות המטלטלות שעבר בשירותו, הוא הוכר בהמשך כנפגע פוסט-טראומה (PTSD) מטעם משרד הביטחון.

חייו האישיים ומשפחתו
בשנת 1998 הכיר גאנם את בחירת ליבו, עביר. לאחר שנתיים של חברות נישאו השניים והקימו את ביתם בירכא. במהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים: נאורס, סיאח ותמיר. גאנם היה אבא אוהב, חם ורגיש בצורה יוצאת דופן; הוא נהג לפנק את ילדיו ללא הרף והקפיד להעניק להם כל מה שרק ביקשו וחלמו עליו.

פטירתו
לאחר שנים ארוכות שבהן התמודד בגבורה עם השלכות הפוסט-טראומה וטופל תרופתית, נפטר גאנם בשנתו כתוצאה מדום לב ביום 22.12.2023.

גאנם היה בן חמישים ואחת בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר הולדתו ירכא, כשהוא מותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים כואבים ושמונה אחים ואחיות.

יהי זכרו ברוך.