סמ"ש אבוקרט שיראל שרה ז"ל

אודות

שיראל-שרה, בתם של דבורה ויצחק ואחותו הצעירה של אלון דוד, נולדה ביום כ' בשבט תשס"ג (23.1.2003) בעיר מרסיי שבצרפת. בשנת 2006, כשהייתה בת שלוש בלבד, עלתה עם משפחתה ארצה מטעמי ציונות ואהבת הארץ. המשפחה קבעה את ביתה בשכונת רמת פולג בנתניה, ושם גדלה והתחנכה.

שיראל, שהייתה אוהבת אדם ואהובה על הבריות, ניחנה בשמחת חיים עצומה, בחיוך תמידי, בחוש הומור מפותח ובשנינות. המשפט שהיה שגור בפיה, "תחיה, תאהב, תצחק", הגדיר את אישיותה. היא הייתה נערה חדורת מטרה, שאפתנית ובעלת כושר מנהיגות בולט, שבצניעות ובטוב לב רב דאגה לחלשים וסחפה אחריה רבים.

חינוכה ופועלה החברתי
שיראל השתלבה במהירות בארץ, קלטה את השפה והפכה לנערה יפהפייה ביופייה הפנימי והחיצוני. את לימודי חטיבת הביניים והתיכון עשתה בקריית החינוך "ריגלר" בנתניה. היא הייתה תלמידה מצטיינת שלא התפשרה על הישגיה, ובחרה להרחיב את מגמת המוזיקה, בה הפגינה כישרון רב בשירה ובנגינה בפסנתר.

בבית הספר בלטה שיראל כיד ימינם של המורים וכעוגן חברתי עבור חבריה לספסל הלימודים. היא נרתמה תמיד לעזור, לעודד ולדחוף קדימה תלמידים שהתקשו, ובמשך כשנתיים התנדבה באופן קבוע במיזם בית-ספרי להכנת כריכים לתלמידים. "יש הרבה ילדים בכיתה שבזכותה יש להם בגרות", סיפרו חבריה.

שירותה במשמר הגבול
חלומה הגדול של שיראל היה לשרת כלוחמת במשמר הגבול. ביום 5.8.2021, כחודש לאחר סיום לימודיה, התגייסה למשטרת ישראל במסגרת שירות החובה ושובצה, לאושרה הרב, בתפקיד הקרבי שעליו חלמה. היא הוצבה כלוחמת מסורה ומשקיעה בגזרת ג'נין במרחב יהודה ושומרון.

שיראל התגאתה מאוד בשירותה, נהגה להתנדב לכל משימה והביאה עימה שמחה ואופטימיות שחיברו אליה את חבריה ומפקדיה. לאחר שעברה בהצטיינות את הכשרתה הבסיסית, עברה בהצלחה גיבוש לקורס מפקדי כיתות (מ"כים) ויועדה לצאת לקורס היוקרתי בחודש אפריל 2022.

נפילתה
ביום ראשון בערב, כ"ה באדר ב' תשפ"ב (27.3.2022), עשתה שיראל את דרכה חזרה מקורס מתעדים בבסיס משמר הגבול בבית אל אל עבר מוצב "שקד" שבו שירתה. בעת שהמתינה בתחנת אוטובוס בעיר חדרה, פתחו שני מחבלים בירי מטווח קצר. שיראל נפגעה מהירי ונהרגה. לצידה נפל חברה ליחידה, סמל שני יזן פאלח ז"ל, וארבעה לוחמים נוספים נפצעו. דקות ספורות לאחר מכן חוסלו המחבלים על ידי לוחמי מג"ב אחרים שהיו במקום.

שיראל הייתה בת תשע-עשרה בנופלה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה, כשהיא מותירה אחריה הורים ואח שבורי לב. לאחר נפילתה, הועלתה מדרגת רב-שוטר לדרגת סמל שני.

אימה, דבורה, תיארה את הקשר המיוחד ביניהן:

"תמיד הייתי גאה בשיראל ובדרכיה הטובות. שיראל הייתה בת מדהימה, חלומה של כל אם. היה בינינו חיבור מיוחד שלא ניתן להסביר במילים, נפשותינו היו שזורות אחת בשנייה. החלל שהשאירה שיראל בלכתה הוא עצום ולא ניתן למלאו".

מורשתה והנצחתה
הנצחה במערכת הביטחון: שיראל מונצחת באנדרטה ובאתר ההנצחה הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים בבית שמש.

הנצחה קהילתית ועירונית: עיריית נתניה הקימה דף גלעד לזכרה באתר העירוני. כמו כן, מתנדבי מגן דוד אדום מתחנת נתניה, ביוזמת חברה לספסל הלימודים, הקדישו לזכרה יום התנדבות מיוחד לשמחת מאושפזים בבית החולים "לניאדו" בעיר, כהמשך ישיר לדרכה של שיראל – דרך של נתינה, חסד וחיוך.

יהי זכרה ברוך.