גדל אצל דודיו בסג'ור והתגייס לצבא הבריטי. עם קום המדינה שירת בצה"ל ובהמשך במג"ב כלוחם ומפקד מוערך שזכה לעיטורים. נפל באזור טול כרם כשהשליך רימון והוביל הסתערות תחת אש במרדף אחר מחבלים. בן 39 בנופלו, הוענק לו עיטור המופת.
מזייד נולד בכפר סג'ור שבגליל ביום 1.7.1928, בנם של מאיסה (מסיאה) וסלים. בעודו תינוק רך בשנים, פקד את המשפחה אסון כשאביו נפטר. בעקבות האובדן, חזרה אימו לארץ מולדתה, לבנון, ומזייד אומץ וגודל באהבה ובמסירות על ידי דודיו בכפר הולדתו.
מזייד היה אדם אהוב, מוערך ומוקף חברים, אשר כל מי שהכיר אותו או נפגש עימו נקשר אליו ואל אישיותו החמה והחיובית.
שירותו הביטחוני
ניצוצות העשייה הביטחונית של מזייד החלו כבר בצעירותו; בטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנה, התגייס לצבא הבריטי. עם קום המדינה והקמת צה"ל, מיהר להתגייס לשורות הצבא כדי לקחת חלק בהגנת המולדת. בהמשך דרכו, בחר להצטרף למשמר הגבול (מג"ב) ולבנות שם את מסלול חייו המקצועי.
מזייד היה לוחם ומפקד למופת, חייל נאמן ובעל שיעור קומה, תכונות שעליהן העידו תמיד מפקדיו, פקודיו הרבים ואחיו לנשק. לאורך שנות שירותו זכה להערכה עצומה, קיבל מכתבי הוקרה רבים ואף הוענקו לו עיטורים ואות לשבח מטעם סגן הניצב על תפקודו המקצועי והערכי.
נפילתו בקרב
ביום כ"ב באלול תשכ"ז (27.9.1967), פקד סמל ראשון מזייד על כוח של משמר הגבול במהלך מרדף מבצעי מורכב אחר חוליית מחבלים. החוליה פעלה מזרחית לקו הירוק באזור טול כרם, וביצעה פיגועים שגרמו לאבידות קשות בנפש וברכוש.
מזייד הוביל את לוחמיו בנחישות, וכאשר הגיע הכוח הרודף אל ראש הגבעה, פתחו לעברם המחבלים באש תופת והשליכו רימונים. מזייד פעל בקור רוח ובאומץ לב, השליך רימון לעבר עמדות המחבלים ופקד על כוח הלוחמים להסתער. במהלך הסתערות גבורה זו, פגע במזייד צרור יריות אשר שם קץ לחייו.
מזייד היה בן שלושים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר הולדתו סג'ור, כשהוא מותיר אחריו משפחה, חברים ופקדים/ות שבורי לב.
מורשתו ועיטור המופת
עיטור המופת של המשטרה: על אומץ הלב, המנהיגות, רוח ההסתערות וההקרבה העילאית שהפגין במהלך הקרב והמרדף באזור טול כרם, הוענק לסמל ראשון מזייד אברהים ז"ל עיטור המופת של משטרת ישראל לאחר מותו.