עלה מטורקיה, התחנך בלוד ושירת בשריון. התגייס למג"ב, הגיע לדרגת רס"ר והשתתף במלחמות ישראל מקדש ועד שלום הגליל. היה ספורטאי פעיל ב"הפועל לוד" ואיש חברה. נפטר ממחלה ממארת בעת שירותו. בן 47 בנופלו, הותיר אישה וארבעה ילדים.
יעקב (ז'קיטו), בנם של אלגרה ושמואל, נולד בעיר איזמיר שבתורכיה ביום כ"ט בניסן תרצ"ז (10.4.1937). בשנת 1948, שנת הקמת המדינה, עלתה המשפחה ארצה. יעקב גדל והתחנך בעיר לוד, שם למד בבית הספר "המאירי".
יעקב היה ידוע כאיש חברה פעיל, בולט ואהוב על כל סובביו. הוא היה ספורטאי בכל רמ"ח איבריו, וחיבורו הגדול לעולם הספורט בא לידי ביטוי בהיותו אחד מהפעילים המרכזיים והמוכרים של מועדון הכדורגל "הפועל לוד".
שירותו הצבאי והביטחוני
עם הגעתו לגיל גיוס, הצטרף יעקב לשורות צה"ל ושובץ לשרת ביחידת שריון. לאחר שחרורו משירות חובה, החל לעבוד כמסגר מקצועי בחברת "בדק" (התעשייה האווירית).
ביום 17 במאי 1970, מתוך רצון לשוב ולתרום למערכת הביטחון, התגייס יעקב למשמר הגבול (מג"ב). לאורך שנות שירותו הארוכות והמסורות בחיל התקדם בסולם הדרגות והגיע לדרגת רב-סמל ראשון (רס"ר).
במהלך חייו ושירותו הביטחוני לקח יעקב חלק פעיל במערכות ישראל הרבות, וביניהן: מערכת קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל. הוא ביצע את משימותיו תמיד מתוך תחושת שליחות, מסירות עילאית ואחריות רבה.
נפילתו
במהלך שירותו, חלה יעקב במחלה ממארת קשה. הוא נאבק בגבורה ובאומטימיות במחלה במשך זמן רב, אך ביום י"ט באלול תשמ"ד (16.9.1984) הכריעה אותו המחלה והוא נפטר בעת מילוי תפקידו.
יעקב היה בן ארבעים ושבע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית של בית העלמין בעיר מגוריו לוד. הוא הניח אחריו אישה וארבעה ילדים כואבים.