רש"ט אדוק עטיה ז"ל

אודות

עטיה, בן למשפחה מהעדה הצ'רקסית, נולד בשנת 1928 בישראל לקאסם ופאטמה. שלא כמרבית בני עדתו, קבע עטיה את מגוריו לאורך השנים בעיר עכו.

בשלהי חודש ינואר 1952 גויס עטיה לשירות סדיר בצה"ל, אותו סיים בהצלחה ושתרם בו רבות לביטחון המדינה. הוא שוחרר משירותו הצבאי בתאריך 27.7.1954.

בשנת 1964 נשא עטיה לאישה את בחירת ליבו, מייסר. בני הזוג הקימו בית חם וצנוע בעכו, וגידלו באהבה רבה שישה ילדים: אפאון, נואל, מוחסן, סנא, באסם וחסן. עטיה היה אב למופת, חם ומסור בצורה בלתי רגילה לעתיד ילדיו. אף שהתגוררו מחוץ ליישובי העדה הצ'רקסית, היה לו חשוב במיוחד להנחיל לילדיו את מורשת העדה, את ערכיה ואת מסורתה המפוארת בין כותלי ביתו. כדי לכלכל את משפחתו הגדולה בכבוד ולדאוג שלא יחסר להם דבר, נהג לעבוד בעבודות נוספות מעבר לשעות שירותו התובעניות. בשעות הפנאי המעטות שנותרו לו, אהב עטיה לעסוק בשחייה ובציד.

שירותו במשמר הגבול
באמצע חודש ספטמבר 1956, מתוך רצון עז להמשיך ולתרום למערכת הביטחון, התגייס עטיה לשירות קבע במשמר הגבול (מג"ב) כנוטר. הוא עבר בהצלחה קורס נוטרים ייעודי, ועם סיומו הוצב למשימות אבטחה, סיור ושמירה בגזרת מג"ב צפון.

לאורך שנות שירותו הארוכות, זכה עטיה להערכה עצומה מצד מפקדיו וחבריו לנשק. הוא הוכר כאדם אחראי, ישר ושקט, המבצע את המשימות המוטלות עליו על הצד הטוב ביותר, תוך דבקות מוחלטת במטרה והקפדה יתרה על התייצבות מדויקת ומוכנות מלאה למשמרתו.

נפילתו
בתאריך 25.2.1972, בעת שביצע משימת שמירה ואבטחה מבצעית, פקד את המשפחה ואת החיל אסון כבד. במהלך משמרתו טבע עטיה במאגר המים בצלמון ונפטר.

עטיה היה בן 44 בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בעכו, העיר בה חי ופעל. הוא הותיר אחריו רעיה אוהבת, שישה ילדים, חברים רבים ואחים לנשק הכואבים את לכתו של איש משפחה מסור ולוחם נאמן.

יהי זכרו ברוך.