התחנך במסגרות דתיות ובכפר חסידים, היה פעיל בבני עקיבא וניחן בכישרון לציור ופיסול. בלט בחביבותו ובנכונותו לעזור לזולת. התגייס למשמר הגבול באוגוסט 1988, אך שירת חודש ימים בלבד; נהרג בתאונת נשק מפליטת כדור בעת שמירה במחנה. בן 19 בנופלו.
יוסף (יוסי), בנם של מזל ושלום, נולד ביום י"ח בתשרי תש"ל (30.9.1969) ביקנעם עילית. יוסי נולד להוריו לאחר שתי בנות, ובהיותו הבן הזכר הראשון הפך במהרה לילד התפנוקים האהוב של המשפחה כולה.
בילדותו ביקר יוסי בגן ילדים דתי, שהשלים את מושגיו הראשונים ביהדות והשתלב באופן טבעי עם האווירה הדתית-מסורתית החמה ששררה בביתו. בהיותו בן שש בלבד, עלה יוסי לראשונה לתורה בבית הכנסת, ובמבטא תימני שורשי, מדויק ומרגש דיקלם כיאות את הפסוקים בפני הקהל. מטבע הדברים, המשיך את לימודיו היסודיים בבית הספר הממלכתי-דתי "הדסים" שביקנעם, ואת לימודיו התיכוניים עשה בכפר הנוער הדתי "כפר חסידים".
יוסי היה נער שמח, חביב ובעל מזג נוח במיוחד, תכונות אשר חיבבו אותו על כל רואיו וסייעו לו לרכוש חברים רבים בכל תחנות חייו. הוא ניחן בלב רחב והיה נכון תמיד להושיט יד ולעזור לזולת, לקרובים ולרחוקים כאחד, ללא כל תנאי. יוסי לקח חלק פעיל בחיי הקהילה והיה חבר בולט בתנועת הנוער "בני עקיבא" ביקנעם, וכן השתתף בהתלהבות בפעילויות הגדנ"ע (גדודי נוער). בשעות הפנאי שלו מצא יוסי מפלט ועניין בעולם האמנות; הוא ניחן בכישרון יוצא דופן, נהנה מאוד לצייר ולפסל, ויצירותיו המרהיבות והרגישות נותרו בגדר עדות חיה לכשרונו בעיזבונו.
שירותו הביטחוני
יוסי שפע מוטיבציה ושאף בכל ליבו לשרת ביחידה קרבית מובחרת, אולם לאכזבתו הרבה הדבר לא הסתייע. הוא קיבל עליו את הדין בבגרות, ובחודש אוגוסט 1988 התגייס לשירות חובה והוצב בגאווה בשורות משמר הגבול (מג"ב). יוסי רצה בכל מאודו לתרום למדינה ממיטב כוחותיו וכישוריו, אך למרבה הכאב לא הספיק לעשות כן, ושירת בחיל חודש ימים בלבד.
נפילתו
ביום ט"ו בתשרי תשמ"ט (26.9.1988), במהלך חג הסוכות, פקד את המשפחה ואת החיל אסון כבד. בעת שיוסי ביצע משימת שמירה בתוך תחומי המחנה, נפלט כדור מנשקו של חייל אחר שהיה עימו. יוסי נפגע פגיעה קטלנית מהירי ונשמתו יצאה במקום.
יוסי היה בן תשע-עשרה בלבד בנופלו, קטוף בדמי ימיו. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן בחלקה הצבאית של בית העלמין ביקנעם עילית. הוא הניח אחריו הורים שבורי לב, ארבע אחיות ואח.
הנצחה ומורשת
משפחתו האוהבת פועלת ללא לאות כדי לשמר את אורו ואת זכרו הטוב של יוסי, והנציחה אותו בדרכים תורניות המחוברות לערכים עליהם גדל:
ספרייה תורנית: לזכרו הוקמה ונתרמה ספרייה תורנית עשירה המנציחה את שמו ומשרתת את הלומדים.
תיבת חזן: המשפחה הקימה ותרמה תיבת חזן גדולה ומפוארת לבית הכנסת, ממנה ממשיכים להישמע קולות התפילה והניגונים שיוסי כה אהב מאז ילדותו.