רב"ש אוסישקין אהרון (ארל'ה) ז"ל

אודות

אהרון (ארל'ה) נולד בכפר הס שבשרון ביום כ' בתשרי, ערב שמחת תורה תשי"ב (20.10.1951), בנם של מניה ודוד ואח לשרה ואליעזר. הוא היה בן לניצולי שואה שהקימו בעשר אצבעותיהם משק חקלאי לתפארת בכפר הס, והתגוררו עם שלושת ילדיהם/ן בבית סוכנות קטן וצנוע.

ארל'ה גדל והתחנך בכפר הס. הוא למד בבית הספר היסודי-אזורי בתל מונד והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית הספר ע"ש רופין שבעמק חפר. כתלמיד נודע כבחור נבון, אך לצד זאת גם כשובב לא קטן שהיה שותף מוביל במעשי קונדס רבים ומשעשעים במושב ובבית הספר. בנעוריו היה חבר פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד (חטיבת בני המושבים). בני המשפחה מספרים כי כבר אז היה ברור לכולם שארל'ה קשר את גורלו באדמה וכי ימשיך את דרכם החלוצית של הוריו במושב.

בחודש אוגוסט 1977, בהיותו בן עשרים ושש, נישא ארל'ה לבחירת ליבו פנינה. במהלך השנים נולדו שלושת ילדיהם: מתן, שני וערן. ארל'ה היה בעל ואב למופת, מסור ואוהב עד אין קץ, שהיווה את עמוד התווך של הבית. הוא פיתח עם ילדיו קשרי חברות אמיצים ואמיתיים, והם ידעו כי אבא הוא בראש ובראשונה חבר קרוב שאפשר לפנות אליו בכל עניין ובכל עת. לאורך כל תחנות חייו נותר גם בן מסור להוריו המבוגרים, תמך בהם בכל ליבו והיה להם למשענת חמה.

ארל'ה היה איש רעים יוצא דופן, ידיד אמת שחיוכו הנצחי, טוב ליבו וחוש ההומור המבריק שלו אפיינו אותו בכל עת. הוא היה מסביר פנים לכל אדם ונכון תמיד להושיט יד ולסייע לכל נזקק. לצד עבודתו התובענית, היה איש רב פעלים ותחביבים; בצעירותו אסף בולים, ובבגרותו מצא חיבור עמוק לעולם התיאטרון והשתתף דרך קבע בחוג הדרמה של המועצה האזורית, במסגרתו לקח חלק בהצגות ומופעים שונים. הוא אהב מאוד את הטבע והנוף, יצא לטיולים רבים ברחבי הארץ, נהנה מצפייה בסרטי קולנוע, ובעיקר אהב לבלות רגעים של שקט בחיק משפחתו האהובה.

החקלאי ואיש הציבור
מיד עם שחרורו מצה"ל שב ארל'ה אל המשק המשפחתי והחל לפתח אותו יחד עם אביו. עם השנים הפך לחקלאי מוביל ומנוסה; הוא נכנס במרץ לענף הפרחים והקים חממות מרהיבות, ובמקביל גידל והשביח תרנגולי הודו, תפוחי אדמה, בוטנים ועגבניות, וניהל פרדסים ולול מטילות. בשנותיו האחרונות התמקד בעיקר בענף הפרחים לייצוא ובענף ההודים לפיטום, והשכיל להתאים את משקו לתמורות הזמן כשהסב חלק מהגידולים לענפי קישוט ירוקים.

ארל'ה אהב בכל נימי נפשו את החיים בכפר ואת העבודה החקלאית, והיה מעורב בצורה עמוקה בחיי הציבור והקהילה. הוא שימש כחבר בוועדות השונות במושב (תרבות, משק וביטחון), כיהן כחבר וכיו"ר הנהלת המושב, ופעל כרכז עובדים זרים. השפעתו הציבורית התרחבה אל מעבר לגבולות המושב: הוא כיהן כחבר מליאה במועצה האזורית "לב השרון", שימש כרכז הוועדה החקלאית, והיה פעיל מרכזי וציר במפלגת העבודה מטעם מחוז המושבים.

שירותו הביטחוני
בחודש נובמבר 1969 התגייס ארל'ה לצה"ל ושובץ בחיל התותחנים. הוא סיים בהצלחה קורס קשר ושירת בגדוד מבצעי ברמת הגולן. בשנת 1971 השלים קורס קצינים, עבר קורס צניחה ושירת בגזרת סיני. הוא השתחרר משירות חובה בשנת 1972 בדרגת סגן.

בחודש אוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, גויס ארל'ה לשירות מילואים ולחם כקצין בגדוד תותחנים בקרבות הבלימה וההבקעה הקשים ברמת הגולן. מאז, המשיך לשרת במילואים מידי שנה במסירות מופלאה, התקדם בתפקידי הפיקוד, הועלה לדרגת רב-סרן ומונה למפקד פלוגת מפקדה בגדוד תותחנים. עם סיום חוק שירות המילואים, בחר ארל'ה להתנדב לשנתיים נוספות ומילא תפקיד מפתח בחמ"ל האוגדה.

מתוך אותה תחושת שליחות עמוקה, לקח על עצמו ארל'ה את תפקיד רכז הביטחון של כפר הס והתגייס כרב-שוטר מתנדב למשמר הגבול. בתפקיד זה השקיע את כל מרצו וזמנו, בכל שעות היממה, מתוך מטרה אחת – להבטיח את שלומם ולהגביר את תחושת הביטחון של תושבי/ות המושב.

נפילתו בקרב
ביום ראשון בערב, כ"ו בחשוון תשס"ב (11.11.2001), התקבל דיווח מאחד מתושבי כפר הס על אדם חשוד המסתובב בצורה מעוררת דאגה באזור הכניסה למושב. ארל'ה, כרכז הביטחון, לא היסס לרגע. הוא יצא מיד מביתו, נכנס לרכבו וחש למקום כדי לבצע סריקות ולאתר את החשוד.

במהלך הסיור והסריקות המהירות, הגיח לפתע מחבל פלסטינאי חמוש מבין השיחים הסמוכים ופתח באש תופת לעבר רכבו של ארל'ה. ארל'ה נפגע מחילופי הירי ונהרג במקום, בעודו מגן בגופו ובפעילותו על מושב הולדתו ומניע פיגוע קשה בתוך היישוב.

ארל'ה היה בן חמישים בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן בבית העלמין בתל מונד, כשהוא מלווה במאות בני משפחה, חברים, חקלאים ואחים לנשק שאיבדו דמות מופת מנחילה ומנהיגה. הוא הותיר אחריו אישה, שני בנים ובת, הורים, אח ואחות.

מורשתו והנצחתו
אתר ההנצחה הדיגיטלי: לזכרו של ארל'ה הוקם אתר אינטרנט מיוחד המרכז את סיפור חייו, פועלו החקלאי והציבורי, תמונות מתחנות חייו השונות ודברי פרידה עמוקים מחבריו וממשפחתו.

כיכר וגלעד ארל'ה: ביום השנה הראשון לנפילתו, נערך טקס ממלכתי ומרגש להסרת הלוט מעל גלעד זיכרון מיוחד שהוקם לזכרו. הגלעד הוצב בכיכר המרכזית שבכניסה לכפר הס – בדיוק במקום שבו נפל בעת הגנתו על המושב. הכיכר כולה נקראה מאותו יום על שמו, ומהווה עדות חיה ויום-יומית לגבורתו עבור כל הבאים בשערי היישוב.

הנצחה חילית: שמו מונצח באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון ובאתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת השוטרים שבבית שמש.

יהי זכרו ברוך.