נולד בתוניס, עבד כצלם ובחברת החשמל ועלה ב-1948 כלוחם מח"ל במלחמת העצמאות. שירת כרב"ש בית נחמיה והתגייס למשטרה, שם ביצע תפקידי שמירה רגישים ובסוף שירת במג"ב טול-כרם. נפטר ממחלה. בן 56 בנופלו, הותיר אישה ושלושה ילדים.
יוסף אסואיד נולד ביום י"ג באדר א' תרPassed (13.2.1919) בטוניס. בילדותו ונעוריו למד במשך שמונה שנים בבית הספר, שם רכש השכלה רחבה. הוא ניחן בעין חדה וחוש אמנותי, ולאחר לימודיו פנה לעסוק במקצוע הצילום, בו עבד בהצלחה עד לשנת 1942. בהמשך, השתלב בחברת החשמל בטוניס ועבד בה במקצועיות ובמסירות עד לשנת 1948.
עלייתו ארצה ומלחמת העצמאות
שנת 1948 הייתה שנת מפנה בחייו של יוסף. עם קריאתה של המדינה שבדרך ופרוץ מלחמת העצמאות, עזב יוסף את חייו הנוחים בטוניס, עזב את עבודתו והחליט לעשות מעשה ציוני עילאי. הוא עלה ארצה במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) כדי לקחת חלק פעיל בהגנה על המולדת הצעירה. יוסף השתלב מייד במערכה, לחם בעוז ובאומץ בקרבות השונים של מלחמת השחרור, ועם סיום המלחמה והקמת צה"ל, השתחרר בשנת 1949.
לאחר שחרורו, עבר להתגורר במעברת נס ציונה. שם, בתוך קשיי הקליטה של הימים ההם, פגש את בחירת ליבו, השניים נישאו והקימו בית חם וציוני שבו נולדו שלושת ילדיהם, להם היה יוסף אב מסור ואוהב בכל ליבו.
שירותו הביטחוני והציבורי
אהבתו של יוסף לארץ ותחושת השליחות שלו לא דעכו. בין השנים 1959 ל-1966 הוא נרתם למשימת הגנת ההתיישבות וירת כרב"ש (רכז ביטחון שוטף) של המושב בית נחמיה שבחבל מודיעין, שם שמר על ביטחון התושבים והיה עמוד התווך של הגנת היישוב בימים ביטחוניים מורכבים.
יוסף בחר לקשור את המשך נתיב חייו המקצועיים עם כוחות ביטחון הפנים והתגייס למשטרת ישראל (מספר אישי 60588). לאורך שנות שירותו הארוכות מילא שורה של תפקידי שמירה ואבטחה רגישים וחיוניים ברחבי הארץ, שדרשו אחריות, יציבות ונאמנות מוחלטת. בין היתר, שימש כשומר ואחראי אבטחה בבית הדין הרבני בנפת פתח תקווה, שימש כאחראי הביטחון בתחנת השידור "ריש", הופקד על השמירה בבית המושל, וכן אבטח את תחנת השידור האסטרטגית ברמאללה. בתפקידו האחרון והמשמעותי, שירת בקו התפר בחיל משמר הגבול (מג"ב) בגזרת טול-כרם, שם תרם מניסיונו העשיר לשמירה על גבולות המדינה והסדר הציבורי.
פטירתו
במהלך תקופת שירותו, חלה יוסף במחלה קשה. הוא נאבק במחלתו באותה גבורה ואצילות שאיפיינו אותו לאורך כל תחנות חייו, אך למרבה הכאב והצער, המחלה הכריעה אותו. יוסף נפטר ביום ראשון, ל' בשבט תשל"ו (1.2.1976), כשהוא בן חמישים ושש בלבד. הוא הובא למנוחת עולמים בכבוד הראוי לו. יוסף הותיר אחריו רעיה אוהבת, שלושה ילדים יקירים/ות ובני משפחה כואבים, הגאים בדרך החיים החלוצית והביטחונית שסלל.
מורשתו והנצחתו
פועלו החלוצי של יוסף, החלטתו לעזוב את הגולה כדי להילחם במלחמת העצמאות, ומסירותו רבת השנים לביטחון הפנים וההתיישבות במדינת ישראל, מהווים מורשת של ציונות, אומץ ונתינה ללא תנאי.
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של השוטר יוסף אסואיד ז"ל מונצח ביראת כבוד ובגאווה באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש, וכן באנדרטת חללי משמר הגבול בצומת עירון, כלוחם אשר הקדיש את מיטב שנותיו לביצור ביטחונה של מדינת ישראל.
יהי זכרו ברוך ומבורך לעד.
משפחה
×
גלריה
סיפורים
לא נוספו עדיין סיפורים. רוצה לספר את הסיפור הראשון?