רש"ט ביטון אייל ז"ל

אודות

אייל נולד ביום כ"א בניסן תש"ל (27.4.1970) בעיר צפת, בנם של מכלוף וחנה. הוא גדל והתחנך בבאר שבע, שם החל את לימודיו בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "חורב", ובהמשך עבר ללמוד בישיבה התיכונית "אור עציון" שבמרכז שפירא, שם סיים את חוק לימודיו בהצלחה.

אייל היה ילד סקרן ויוצא דופן, שהצטיין בלימודיו והיה ניחן בתפיסה מהירה ובאהבה גדולה לספרים, שהקנו לו בקיאות רחבה בכל תחום דעת. הוא בלט במידותיו התרומיות – ביישן, ישר דרך, נדיב וטוב לב באופן מופלא. הוא הרבה לייצג את בית ספרו בחידוני ידע ואף זכה בפרסים יקרי ערך.

אייל התייתם מאביו, מכלוף ז"ל, שנפל בגבורה במלחמת ההתשה. כבן זכר יחיד בין חמש אחיותיו – רונית, יהודית, נילי, עליזה ומיכל – לקח על עצמו אייל מגיל צעיר מאוד תפקיד בוגר ואחראי מאין כמוהו כממשיך מורשתו של אביו. הוא גילה אחריות למופת, שימש כממלא מקום ראש המשפחה, והיה עמוד התווך, מקור הכוח והגאווה של אמו ואחיותיו.

מנהלת בית הספר היסודי שלו תיארה אותו לימים: "אייל לקח אחריות בכל: בלימודים, בהתנהגות, בשמירה על ערכי התורה ובמיוחד ברגישותו כלפי הצדק. הוא לא שקט ולא ויתר עד שהצדק יצא לאור. אייל היה תלמיד כזה שאפשר לסמוך עליו: שקדן, קפדן, מסודר ומאורגן".

לצד שקדנותו, היה אייל נער חברותי, מאיר פנים וחייכן. הוא היה חבר פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא", ובזמנו הפנוי אהב לעסוק בספורט ולהאזין למוזיקה. מעל לכל בלטה מסירותו האינסופית והעיוורת לאמו, כפי שתיאר זאת חברו הקרוב: "בעיקר אני זוכר את דאגתך לאמך, את הרצון למלא את רצונה".

שירותו בחיל האוויר
בחודש august 1988 התגייס אייל לשורות צה"ל. לאחר שסיים את אימוני הטירונות, הופנה לקורס אפסנאות טכנית. הוא הפגין את שקדנותו וחריצותו האופייניות, וסיים את הקורס בהצטיינות יתרה.

בשל נסיבותיו המשפחתיות וכבן יחיד, שובץ אייל ביחידת חיל האוויר הסמוכה לאזור מגוריו, כדי שיוכל להמשיך לתמוך ולסייע למשפחתו. עם הגעתו לבסיס, התחבב מיד על מפקדיו ועל חבריו ליחידה בזכות אופיו הנוח ונכונותו לעזור לכולם. מפקדו העיד עליו: "גילינו בו אדם וחייל חרוץ מאוד, מסור, הנרתם לכל משימה ועוזר לכולם. לאורך שירותו הקצר, בראש דאגותיו היו תמיד אמו ומשפחתו, ולהם עזר ככל יכולתו". על פועלו ומסירותו הועלה לדרגת טוראי ראשון (טר"ש).

נפילתו
טוראי ראשון אייל ביטון נפל בעת מילוי תפקידו ביום חמישי, י"ח באדר א' תשמ"ט (23.2.1989), חודשים ספורים בלבד לאחר כניסתו לשירות. הוא היה בן תשע-עשרה בלבד בנופלו, צעיר אצילי ומבטיח שנקטף בטרם עת.

אייל הובא למנוחת עולמים ונטמן בטקס צבאי מלא בחלקה הצבאית בבית העלמין שבעיר מגוריו, באר שבע. הוא הותיר אחריו אם שבורת לב וחמש אחיות כואבות, הנושאות עמן לעד את דמותו הטהורה, רדיפת הצדק שלו ומסירותו למשפחה.

מורשתו והנצחתו
בגרותו המוקדמת של אייל, נחישותו לשמש משענת לאמו ואחיותיו לאחר נפילת אביו, רדיפת הצדק המושרשת בו ושקדנותו בלימודיו ובשירותו הצבאי, הן מורשת יקרה מפז של אהבה, אחריות ודרך ארץ.

הנצחה משפחתית: לזכרו הטהור ולעילוי נשמתו של אייל, תרמה אמו המסורה ספר תורה מהודר לבית הכנסת על שם אגודת "דרכי ישרים" בעיר ירוחם, בו מהדהדים ערכי התורה והחסד עליהם גדל.

הנצחה ממלכתית: שמו של טוראי ראשון אייל ביטון ז"ל מונצח בהוקרה ובכבוד באנדרטת חללי חיל האוויר בהר הטייסים, ובאתר "יזכור" הרשמי של משרד הביטחון לחללי מערכות ישראל.

יהי זכרו ברוך ומבורך לעד.