נולד במרוקו ועלה למושב גדיש. היה אב מסור לארבעה ואחראי הביטחון ביישוב, בו התנדב והגן על התושבים מסביב לשעון. נהרג באורח אנוש בפיגוע ירי לאחר ששני מחבלים הסתננו למושב. בן 47 בהירצחו, הותיר אישה, ילדים ומשפחה.
אלי נולד בשנת תשט"ו (1955) במרוקו, בנם של שלום ורחל. בעודו ילד צעיר, עלה ארצה עם בני משפחתו. עם הגעתם לישראל קבעה המשפחה את ביתה במושב גדיש שבאזור חבל התענך, סמוך לעיר עפולה, שם גדל, התחנך ובגר.
משבגר, הקים אלי את ביתו ומשפחתו במושב גדיש, כאשר נישא לנחמה. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים: לירז, דביר, חופית ויקיר. אלי היה איש משפחה למופת, המסור לבני ביתו עד עמקי נשמתו. תכונה זו באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה כאשר אחד מבניו נפצע באורח קשה בתאונת דרכים; אלי לא מש ממיטתו, עטף אותו באהבה וליווה אותו בדבקות ובנחישות לאורך כל תהליך השיקום המורכב והארוך. לצד זאת, הפגין כיבוד הורים יוצא דופן כאשר סעד במסירות רבה את אביו, אשר התגורר עמו ועם בני משפחתו תחת קורת גג אחת בגדיש בשנותיו האחרונות.
אלי היה דמות מרכזית, אהובה ומוערכת מאוד בחבל התענך. הוא היה איש עשייה חרוץ וישר דרך, ששימש במגוון תפקידים ציבוריים במועצה האזורית הגלבוע. מעל לכל, היה אלי מזוהה עם ההגנה על הבית: הוא התנדב במשך שנים ארוכות למשמר האזרחי וקיבל על עצמו את תפקיד האחראי על האבטחה במושב גדיש. נושא הביטחון והגנת התושבים היה קרוב מאוד לליבו; הוא היה נכון להגן על המושב 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה ובכל מזג אוויר. אלי נהג לסייר ללא לאות בשדות, לפטרל ברכב שטח ברחבי היישוב, והיה הראשון לדעת על כל חריגה או תנועה חשודה שהתגלתה בשטח.
נפילתו בגבורה
ביום ראשון בלילה, י' בשבט תשס"ג (12.1.2003), הסתננו שני מחבלים פלסטינים חמושים מאזור ג'נין אל תוך מושב גדיש. המחבלים החלו לנוע ברחוב הראשי של המושב ופתחו בירי פראי לעבר בתים ועוברי אורח.
אלי, ששימש כאחראי האבטחה והיה נכון תמיד להגן על הבית, הגיע אל זירת האירוע באותו הזמן כשהוא נוהג ברכבו, מתוך מטרה לחתור למגע ולהגן על תושבי המושב. עם הגעתו, נפתח לעברו ירי כבד. אלי נפגע מן האש באורח אנוש, וזמן קצר לאחר מכן נפטר מפצעיו. כוחות צה"ל ומשמר הגבול שחשו למקום ניהלו קרב גבורה ממושך עם המחבלים, עד שהצליחו לחסלם ולמנוע אסון כבד עוד יותר.
אלי היה בן ארבעים ושבע בהירצחו. הוא הותיר אחריו רעיה, ארבעה ילדים, הורים, אחים ואחיות שבורי לב. אלי הובא למנוחת עולמים ונטמן בטקס ממלכתי בבית העלמין האזורי של חבל התענך, השוכן ביישוב חבר.
מורשתו והנצחתו
מסירותו האינסופית של אלי למשפחתו, לצד גבורתו ואחריותו העילאית לשלום שכניו ותושבי מושבו – הגנה עליהם בגופו עד נשימתו האחרונה – הן מורשת קדושה של אהבת אדם, הגנת המולדת ורעות חקלאית.
הנצחה ממלכתית: שמו של אלי בן שלום ז"ל מונצח בכבוד ובהוקרה באנדרטת חללי פעולות האיבה המרכזית בהר הרצל בירושלים, ובאתר "לעד" הרשמי של המוסד לביטוח לאומי המנציח את זכרם של נפגעי פעולות האיבה.