מפקח בן אריה שמואל ז"ל

אודות

שמואל נולד ביום י"ג בסיוון תרפ"ה (5.6.1925) ברומניה, בנם של שמחה ואוטילה (אוטליה). הוא גדל והתחנך ברומניה, שם למד בבית ספר יסודי ותיכון. בשנת 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה וכשהוא נער צעיר בן שש-עשרה בלבד, קיבל החלטה ציונית אמיצה ועלה בגפו ארצה במסגרת עליית הנוער. מסע זה סימן פרידה טראגית ונצחית מהוריו וממשפחתו, אותם לא ראה עוד לעולם.

עם הגעתו לארץ, נקלט שמואל בקיבוץ גניגר שבעמק יזרעאל, שם השלים את לימודיו התיכוניים. שמואל היה איש ערכים, חלוץ ברמ"ח איבריו והומניסט בנשמתו. הוא ניחן בכישרון לעבודות עץ, אהב לקרוא, לטייל ברחבי הארץ והיה אספן בולים נלהב. מעל לכל, בלט באהבתו הגדולה לזולת וברוח התנדבות קהילתית עמוקה, שהפכו אותו לדמות אהובה, מוערכת ואיש מופת לכל מכריו.

שמואל הקים בית חם בישראל, נישא לבחירת ליבו והיה אב למופת, מסור ונאמן למשפחתו ולילדיו, להם העניק חינוך שורשי ואהבה גדולה.

מפעל חלוצי ושירות בצה"ל
שמואל קשר את גורלו עם הפרקים ההיסטוריים של בניין הארץ. הוא הצטרף לקבוצת חלוצים שמטרתה הייתה יישוב שממות הנגב, והיה בין מקימיו הראשונים של קיבוץ ניר עם. במהלך מבצע "11 הנקודות" במוצאי יום הכיפורים תש"ז, לקח חלק פעיל בהקמת נקודות ההתיישבות ההירואיות בנגב בשיטת חומה ומגדל. במלחמת העצמאות, במהלך הקרבות המרים והקשים על הגנת הנגב וניר עם, שימש שמואל כמדריך נשק ולוחם בחזית.

בשנת 1949, עם שוך הקרבות, פנה להקמת יישוב חדש והיה בין מייסדיו של מושב היוגב שבעמק יזרעאל, שם שימש במשך שנים ארוכות ובהתנדבות כמפקד האזור (מא"ז), כשהוא אחראי על ביטחון המושב ותושביו. בשנת 1950 סיים בהצטיינות קורס קצינים בצה"ל, שירת כשנה בשירות קבע בחיל הרגלים והשתחרר ל מילואים בדרגת סגן.

שירותו ופיקודו במשמר הגבול
בשנת 1954, מתוך הכרה בניסיונו המבצעי העשיר וברקע הפיקודי שלו, התבקש שמואל להתגייס לשורות חיל משמר הגבול (מג"ב), שהיה אז בראשית ימיו ובתהליכי הקמה. שמואל נענה לאתגר בגאווה רבה. הוא החל את דרכו בחיל כמפקד חבל, ובהמשך התנדב לשמש כמפקד מחלקה מבצעית בגזרת בית שאן.

בכל מקום אליו נשלח – בגזרות מגידו, בית שאן ועפולה – ידע שמואל להסתגל לסביבה ולתושבים בצורה מהירה ויוצאת דופן, ורכש את אמון פקודיו ומפקדיו כאחד. בזכות מנהיגותו השקטה, אומץ ליבו ויכולתו המקצועית, מונה בחודש ספטמבר 1959 למפקד פלוגה בחיל, והועלה לדרגת מפקח.

נפילתו בקרב
ביום שלישי, ג' בתמוז תש"ך (28.6.1960), פיקד שמואל על כוח סיור בגבעת ההתיישבות של קיבוץ תל קציר, מול הגבול הסורי הסוער. במהלך פעילות מבצעית של החלפת עמדות הגנה עם שוטרים נוספים, נפתחה לפתע לעבר הכוח אש תופת צלפים נפשעת ממוצב סורי שחלש על האזור.

קליע חדר לבטנו של שמואל והוא נפצע אנושות. למרות מאמצי הרופאים, שמואל נהרג במקום, נופל על משמרתו בהגנה על גבולות המולדת. מפקח שמואל בן אריה היה בן שלושים וחמש בלבד בנופלו, קטוף בדמי ימיו כחלוץ, מגן ומפקד יקר.

שמואל הובא למנוחת עולמים ונטמן בטקס צבאי וממלכתי מלא בבית העלמין בעפולה. הוא הותיר אחריו רעיה אוהבת ושני ילדים שבורי לב, הנושאים בגאווה ובגעגוע עמוק את מורשתו המפוארת.

מורשתו והנצחתו
חלוציותו של שמואל שעלה בגפו וייסד יישובים בנגב ובעמק, גבורתו בשדות הקרב של מלחמת העצמאות, ומנהיגותו הערכית וההומנית כמפקד פלוגה בראשית ימיו של משמר הגבול, הן אבן יסוד במורשת החיל ובסיפור תקומת המדינה.

הנצחה חילית וממלכתית: שמו של מפקח שמואל בן אריה ז"ל חקוק בכבוד ובהוקרה רבה באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח ביראת קודש באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.

יהי זכרו ברוך ומבורך לעד.