רס"מ בן זכרי דורון ז"ל

אודות

דורון נולד ביום כ"ג בסיוון תשל"ב (5.6.1972) בעיר נהריה, בנם של משה ועליזה. הוא היה בן הזקונים של המשפחה, אח צעיר ואהוב לדינה ועופר, ועטוף באהבה גדולה מצד כל קרוביו. דורון גדל והתחנך בנהריה, ולמד בבית הספר התיכון המקיף בעיר, אותו סיים בהצלחה במגמת מכניקה.

דורון היה בחור מרשים, גבוה, יפה תואר וחסון, שחיוכו המקסים שבו את לב כל רואיו. הוא ניחן בכושר גופני מעולה ובאהבה עצומה לעולם הספורט, ובמיוחד הצטיין בריצה ובצלילה. מעבר לתכונותיו הפיזיות הבולטות, דורון היה חבר אמת, נערץ על סובביו, אשר נענה תמיד ובחפץ לב לכל בקשת עזרה, והיווה את מקור גאוותה הגדולה של משפחתו.

שירותו בסיירת גולני ובימ"מ
בחודש נובמבר 1990 התגייס דורון לשורות צה"ל. מתוך שאיפה לשירות קרבי ומשמעותי, שובץ בסיירת גולני, שם שירת כשנה, ולאחר מכן עבר לשרת כלוחם בפלוגת ההנדסה החטיבתית (חה"ן גולני). במהלך שירותו לקח חלק בפעילות מבצעית מורכבת והוצב בלבנון עד לתום שירותו הסדיר.

בסוף שנת 1993, מיד עם שחרורו מצה"ל, התגייס דורון ליחידה המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ) של משמר הגבול. כבר מן הימים הראשונים למסלול הלוחם הקשוח, בלט דורון בזכות סגולותיו הייחודיות, מוטיבציה בלתי נדלית לתרום, עוצמת קרב ואומץ לב בלתי רגיל. מפקדיו וחבריו ליחידה העידו עליו כי היה לוחם שקורץ מחומר הגלם המשובח ביותר, השמור לגיבורי ישראל.

פעולת הגבורה ופציעתו
במחצית שנת 1995, הוזנקה יחידת הימ"מ למבצע מורכב באזור חברון. המטרה הייתה חיסולו של ראש התשתית הצבאית של חמאס באזור, טאהר קפישה (ממפקדי גדודי עז א-דין אל-קאסם), שהיה אחראי לרצח שישה ישראלים, ביניהם הרב עמירם עולמי ז"ל, ולפציעתם של רבים אחרים.

עם קבלת המידע המודיעיני המדויק מהשב"כ על מקום המסתור, חתרו לוחמי הימ"מ למגע. במהלך חילופי האש העזים וההסתערות לנטרול המחבל, הפגין דורון עוז רוח יוצא דופן ונפצע באורח אנושות. בכ"ג בחשוון תשנ"ו (נובמבר 1995), הוענק לדורון עיטור המופת מטעם משטרת ישראל, כהוקרה על גילוי אומץ לב עילאי וגבורה תחת אש במהלך אותה פעולה.

המלחמה האחרונה
לאחר פציעתו הקשה, ניבאו לו הרופאים שעות ספורות לחיות, ולאחר מכן ימים בודדים. אך דורון, כנגד כל חוקי הרפואה והסיכויים הקלושים, נלחם על חייו בגבורה עילאית במשך שלוש שנים וחצי. רק לוחם העשוי ללא חת, בעל תעצומות נפש וכוח רצון פנומנלי, יכול היה לנהל מלחמה עיקשת ומעוררת כבוד שכזו מול המוות שארב לו. לאורך כל החודשים הארוכים במסדרונות בתי החולים, הוכיח דורון שהוא שייך לזן נדיר ומשובח של גיבורים.

ביום שישי, ו' בטבת תשנ"ט (25.12.1998), הכריעה אותו הפציעה הקשה ודורון נפטר והוא בן עשרים וחמש בלבד בלכתו.

רב-סמל ראשון דורון בן-זכרי הובא למנוחת עולמים ונטמן בטקס צבאי מלא בבית העלמין בעיר הולדתו, נהריה. הוא הותיר אחריו הורים כואבים, אח ואחות הנושאים בליבם בגאווה עצומה ובגעגוע שאינו מרפה את דמותו האצילית של לוחם חיל וגיבור ישראל.

מורשתו והנצחתו
עוז רוחו של דורון בקרב מול הטרור בחברון, עיטור המופת שעיטר את פועלו, לצד המאבק ההירואי והעיקש שניהל על חייו, מהווים מורשת נצחית של גבורה עילאית, נחישות ללא פשרות ודבקות מוחלטת בחיים.

הנצחה חילית וממלכתית: שמו של רב-סמל ראשון דורון בן-זכרי ז"ל חקוק בכבוד ובהוקרה רבה באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, מונצח בקיר הזיכרון של לוחמי יחידת הימ"מ, ורשום ביראת קודש באתר הזיכרון לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.

יהי זכרו ברוך ומבורך לעד.