סמ"ר גאנם סעדאללה ז"ל

אודות

סעדאללה גאנם נולד ב-1 ביולי 1947 בכפר סאג'ור שבגליל, בנם של חג'לה ומחמד. הוא גדל והתחנך בכפר הולדתו, למד בבית הספר היסודי והמשיך את לימודיו התיכוניים בכפר ראמה. מצעירותו ניחן באהבה עמוקה למשפחתו ובמסירות יוצאת דופן, ובמיוחד התמסר לטיפול ולדאגה לאחיו הקטן – קשר קרוב שליווה אותם לאורך כל חייהם.

חייו האישיים ואופיו
משבגר, נשא סעדאללה את ג'מילה לאישה והשניים הקימו יחד בית חם בכפר סאג'ור. הם גידלו באהבה רבה ובמסירות שמונה ילדים, תוך שהם מקפידים על חינוכם וערכיהם. סעדאללה היה איש משפחה בכל רמ"ח איבריו; הוא אהב לבלות עם משפחתו בחיק הטבע, ויחד נהגו לצאת לטיולים ולעבוד שכם אל שכם בעבודות החקלאות השונות בכפר.

השירות במשמר הגבול
בשנת 1970 התגייס סעדאללה לשורות משמר הגבול (מג"ב). הוא שירת בחיל במסירות מופתית והיה ללוחם מוערך. לאורך שנות שירותו נטל חלק במערכות ישראל ובפעילויות ביטחוניות מורכבות, ועל פועלו ענד בגאווה את אות מלחמת יום הכיפורים, אות מלחמת שלום הגליל (של"ג), אות השירות המבצעי ואת אות הוותק של החיל. סעדאללה הגיע לדרגת סמל ראשון והיה סמל למקצועיות עבור חבריו ומפקדיו.

נפילתו והנצחתו
במהלך מלחמת שלום הגליל בלבנון, שהה סעדאללה עם כוחותיו בעיר צור. בבוקר יום 11 בנובמבר 1982 (כ"ה בחשון תשמ"ג), אירע פיצוץ עז בבניין הממשל הצבאי הישראלי בעיר. המבנה קרס לחלוטין ואסון כבד פקד את כוחותינו – כמאה איש מצאו את מותם בקריסה, מתוכם שבעים ושישה אנשי כוחות הביטחון של ישראל. בין ההרוגים באסון, המוכר כ"אסון צור הראשון", היה גם סעדאללה.

סיפור נפילתו נושא עימו מטען טרגי של מסירות משפחתית: ביום נפילתו סעדאללה אמור היה לשהות בכלל בחופשה בביתו, אך הוא בחר במודע לדחות את יציאתו לחופש בכמה ימים. הסיבה לכך הייתה רצונו העמוק להישאר בבסיס כדי שיוכל להשתתף ולכבד בנוכחותו את טקס ומסדר הסיום של קורס הקצינים שבו השתתף אחיו הקטן, אותו אח שבו טיפל במסירות מאז שהיו ילדים.

סמל ראשון סעדאללה גאנם היה בן שלושים וחמש בלבד בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר הולדתו סאג'ור. הוא הותיר אחריו אישה, שמונה ילדים, הורים כואבים ואחים.

זכרו ופועלו מונצחים בכמה אנדרטאות מרכזיות: באנדרטת החללים הדרוזים בעספיא, באתר ההנצחה הרשמי לחללי משמר הגבול בצומת עירון, ובאנדרטת חללי משטרת ישראל שהוקמה במכללת השוטרים בבית שמש.

יהי זכרו ברוך.