רס"ב גורדון משה (מושי) ז"ל

אודות

קורות חייו
משה (מושי), בנם של סופיה ובר ואח לליאת (לאה) וחיים, נולד בראשון לציון ביום י"ט בסיוון תשכ"ב (21.6.1962).

את שנות ילדותו המוקדמות עשה בשיכון המזרח בראשון לציון. בגיל אחת-עשרה עברה משפחתו להתגורר במושב קדרון הסמוך לגדרה, שם השלים את ספסל הלימודים. עם תום לימודיו התגייס לשירות קרבי בצה"ל. במהלך מלחמת לבנון הראשונה ("שלום הגליל") בשנת 1982 לחם בחזית ונפצע. לאחר פרק שיקום ממושך, נותר עם נכות אך המשיך בדרכו בנחישות ובמסירות.

לאחר שחרורו מצה"ל קבע את ביתו במושב עין הבשור שבצפון הנגב, שם נולדו ארבע בנותיו: שקד, שחף, דולב וגפן.

במרץ 1995 החליט להמשיך את דרכו בשירות המדינה והתגייס לשורות משטרת ישראל במסגרת משמר הגבול. במשך שמונה-עשרה שנים שירת במג"ב באזור הדרום, ובתפקידו האחרון פיקד על בסיס "אשכול" בדרום החיל. במסגרת זו ניהל והוביל את יחידת המתמי"ד (מתנדבים במדים) בחבל אשכול, כוח מתנדבים ייעודי הפועל להגנה ולביטחון תושבי הנגב המערבי. מושי פיקד על היחידה והוביל את מערך המתנדבים במקצועיות רבה, במסירות ובדבקות במשימה.

לאורך כל שנותיו במדים בלט כמפקד ערכי, מסור ויסודי, שהעבודה והשירות למען הכלל עמדו במרכז עולמו.

רב-סמל בכיר משה (מושי) גורדון נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"א בתמוז תשע"ג (29.6.2013), והוא בן 51 בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבמושב עין הבשור. בהלווייתו השתתפו רבים, ובהם מפקד מג"ב, ניצב עמוס יעקב, וסגל הפיקוד הבכיר של משמר הגבול.

מושי הותיר אחריו ארבע בנות, אחות ואח.

על מצבת קברו חקוקות מילים מתוך השיר "דמעות" (מאת זאב נחמה):

"שמך חקוק על האבן / רק אהבה נשארה לי בלב / אתה עכשיו בגן עדן / ולנו נשאר הכאב".

אירית, שעבדה לצידו במועצה האזורית אשכול, ספדה לו:

"קשה מאוד. איבדנו חבר יקר... איש מיוחד שעשה למען המועצה ותושביה ללא מנוח. בשבת ובחג תמיד היה זמין ונתן מענה לכל פונה. כמה קשה האבדה. היה לי חבר שתמיד יכולתי להתייעץ איתו, לצחוק."

זכרו מונצח בסרטונים שהעלו בני משפחתו ומתנדבי יחידתו, באנדרטת חללי משטרת ישראל במכללת השוטרים בבית שמש, ובאתר ההנצחה המשטרתי "גלעד לזכרם".

יהי זכרו ברוך.