רש"ט גטצ'ו אשטו (שי) ז"ל

אודות

קורות חייו
אשטו-שי, בן לאנו וגטצ'או ואח לאיינו, פנחס, יהודית, תמיר, הדס, רחל והגר, נולד באתיופיה בשנת תשמ"א (1981).

את תשע שנות ילדותו הראשונות עשה באזור גונדר שבאתיופיה. בשנת 1990 עלה עם משפחתו לישראל. תחילה השתקעה המשפחה בעיר צפת, שם למד אשטו (שקיבל בארץ את השם שי) בבית הספר "האר"י". בהמשך עברה המשפחה להתגורר בלוד, והוא המשיך את לימודיו בבית הספר "המאירי". עם סיום הלימודים היסודיים יצא ללימודים בישיבה בנתיבות, עבר לפנימייה בכפר חסידים וכן למד במכללה למינהל בירושלים.

שי ניחן בחוש ספרותי, ביכולת ניסוח מרשימה ובהסתכלות עמוקה על החיים ועל עולם הטבע. הוא אהב להדגיש בפני הסובבים אותו את יופיים של החיים ואת החשיבות שבמיצוי כל רגע ורגע. בין אמירותיו הזכורות: "החיים הם כמו שושנה שנובעת מהאדמה בצבעי ארגמן", וכן "באושר ועושר החיים נמשכים בקו, ולא לסטות מן הקו".

בזכות אופיו הנינוח, סבלנותו, לבבו הרחב ויכולתו להתחבר לכל אדם, רכש חברים רבים בלוד ובמוסדות הלימוד שבהם התחנך. בזמנו החופשי עסק בספורט ובלט במגרש הכדורסל, תוך ניצול תכונותיו הפיזיות וגובהו הרם.

במרץ 2001 התגייס לצה"ל והוצב כלוחם במשמר הגבול בגזרת יהודה ושומרון. בשיחותיו עם חבריו סיפר בגאווה על סיפוקו הרב מהשירות ומהחשיבות המבצעית של היחידה. במהלך שירותו קודם לדרגת רב שוטר (רש"ט).

ביום כ"ג באייר תשס"ב (5.5.2002) נפל שי בעת שירותו, והוא בן 21 בלבד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בלוד. הותיר אחריו אם, שלושה אחים וארבע אחיות.

מילים לזכרו
אחותו רחל ספדה לו:

"ימים עוברים חולפים, ועדיין הכאב והצער ממלאים את מרכז לבי. אני נזכרת בחיוך השובב שמילא את פניך העדינות, בתמונות ילדותך, בתכונות הנפש שהקרינו לכל אדם. אני פשוט לא מעכלת, ואיני מאמינה שאתה חסר. כל המציאות נראית לי כחלום... למרות הקשיים והניסיונות, הדרך היחידה היא להמשיך ולהתמודד בחיים מול גל הצרות והייסורים."

חבריו מהשכונה כתבו:

"לאחינו שי. אנו כותבים אליך מכל הלב, לב שמרגיש צער, שמביע חרטה, לב שכולו כאב... צר לנו עליך אחינו שי, נעמת לנו מאוד... היית לנו אח, היית חבר ורע... במשך הזמן, כאשר המשבצת שמילאת בחיינו תחסר, נרגיש בכאב גדול את חסרונך... אבדת ודי לנו, אינך וצר לנו..."

חברו דני כתב:

"...היית לי חבר נפלא. אתה בן אדם הכי מקסים שאי פעם הכרתי... אני מקווה שאתה שומע ורואה אותנו, החברים, ושאלוהים יברך אותך, ותזכה להיכנס לגן עדן ושנשמתך תנוח בשלווה."

מתוך שיר שנכתב לזכרו על ידי חבר:

"איך הזמן חולף ורץ ואני לא מאמין / איך גדלנו ושיחקנו כמו היינו שני אחים / ומלאך אותך לקח אל מקום שהוא מוסתר / וללב לא נותר זכרון מר שנשאר... / כי בשבילי אתה היית קרוב יותר מאח."

יהי זכרו ברוך.