השוטר יאיר דגני ז"ל, בן יפה ודניאל. עלה מתוניס, העפיל דרך קפריסין והתיישב במושב היוגב. איש משפחה מסור, חקלאי ובעל נשמה אומנותית. חינך את 6 בניו לאהבת הארץ. נפטר בעת שירותו בכ"ט באדר תשכ"ט (19.3.1969). בן 42 בנופלו.
יאיר, בנם של יפה ודניאל, נולד בעיר גאבס שבתוניסיה בשנת 1926. הוא היה בן שלישי למשפחה רחבה, אמידה ומוכרת בת חמישה ילדים. אביו, דניאל, שהיה מפרנסי הקהילה ומראשיה, עסק במסחר ושימש גם כנציג הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד.
יאיר גדל כנער אמיץ, בוגר מכפי גילו ויפה תואר. בתקופת כיבוש תוניסיה על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה, נדרשו המשפחות היהודיות לשלוח נציג לעבודות כפייה עבור הנאצים. יאיר, על אף שהיה בן 16 בלבד, נרתם באומץ רב למשימה הקשה כדי לחסוך זאת מאחיו הבוגרים. בתושייתו הרבה הצליח לעמוד בעול ואף להשיג מזון ומצרכים חיוניים עבור משפחתו.
מתוך הבית הציוני והערכי שבו גדל, פנה יאיר בתום לימודיו להכשרה במסגרת "ההגנה" במטרה לעלות לארץ ישראל. במהלך תקופה זו הכיר את רעייתו לעתיד, טובה.
בשנת 1947 יצאו יאיר שטובה לדרך ועלו לארץ באוניית המעפילים "יהודה הלוי". האונייה נתפסה על ידי הבריטים ונוסעיה גורשו למחנות המעצר בקפריסין. לאחר כחצי שנה, עם הקמת המדינה, זכו להגיע לישראל והתיישבו בקיבוץ רגבים, שם נולד בנם הבכור, דני. בהמשך עברו למחנה מעבר בעין הוד ומשם למושב צרופה, שם התרחבה המשפחה ונולדו הבנים אודי, רוני ומיכה, ויאיר החל לבסס את עבודתו בחקלאות.
בשנת 1954 עברה המשפחה למושב היוגב, שם נולדו הבנים אורי ושי. למרות הקשיים והיעדר ניסיון חקלאי קודם, הקימו יאיר שטובה משק מעוצב ומשגשג, וגידלו באהבה גדולה את ששת בניהם. בתחילת שנות השישים פעל יאיר בהצלחה להעלאת הוריו ובני משפחתו מתוניסיה לישראל וסייע רבות בקליטתם בארץ.
יאיר שירת כשוטר במשטרת ישראל. ביום כ"ט באדר תשכ"ט (19.03.1969) נפל בעת מילוי תפקידו, והוא בן 42 בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב היוגב.
דמותו וזכרו
בני משפחתו יזכרו אותו לעד כאיש משפחה לתפארת, חזק, יפה תואר ורגיש מעין כמוהו. יאיר היה אב מופלא, אוהב ומסור, אשר הקדיש את חייו להעניק לבניו בית חם ולחנכם להישגים, לאהבת הארץ, המשפחה והזולת. הוא בלט בכישרונותיו, אהב ספורט, וזכור בחיבה רבה בזכות סיפוריו ובזכות נגינתו המופלאה בחלילית ובמפוחית.