רס"ר שלום דדון ז"ל, בן אסתר ואליהו. עלה ממרוקו וממקימי מושב אדרת. איש תורה, חקלאי ואיש משפחה מסור. התגייס למג"ב ב-1971 ושירת בעמק האלה, שם בלט בצניעותו ובאהבת האדם. נפטר בעת שירותו בד' באייר תשנ"ד (15.4.1994). בן 46 בנופלו. הותיר רעיה ו-9 ילדים.
שלום, בנם של אסתר ואליהו, נולד בחודש תשרי תש"ח (אוקטובר 1948) בעיירה ימיני שבמרוקו, אח לשמונה אחים ואחיות. הוא גדל והתחנך במרוקו ולמד בישיבה תורנית בעיר מרקש.
בשלהי חודש מאי 1963, כשהיה כבן ארבע-עשרה וחצי, עלה ארצה עם משפחתו. המשפחה נמנתה עם מקימיו מחדש של מושב אדרת שבחבל עדולם, אשר נחשב באותם ימים ליישוב ספר מרוחק. מתוך ערכי חלוציות ואהבת הארץ, נרתם בכל מרצו לעבודת החקלאות והפיתוח. כבר כנער מונה לרכז המשק ופעל בייבוש ביצות, בנטיעת חורשות ומטעים ובפיתוח ענף הלול, תפקיד שביצע עד שנת 1971.
בשנת 1965 נישא לרעייתו עליה. השניים קבעו את ביתם במושב אדרת וניהלו בו משק חקלאי.
טרם מלאו לו 18 התגייס לצה"ל ושובץ במערך ההגנה האווירית (נ"ט). בשנת 1971, מתוך רצון להמשיך ולתרום למדינה, התגייס למשטרת ישראל ושובץ במשמר הגבול. את שירותו ביצע במתקן עמק האלה, שם בלט במוסר עבודה גבוה ומסור.
במרוצת השנים נולדו לשלום ולעליה תשעה ילדים. שלום היה איש משפחה מסור ואוהב, שהקדיש את חייו לרעייתו ולילדיו. הוא ניחן באישיות קורנת, בחיוך אופטימי, בטוב לב ובצניעות מופלגת. בדרכי נועם, באורך רוח ובצנעה גילה נתינה רחבה והיה "אוהב שלום ורודף שלום" כפשוטו.
שלום שילב בחייו תורה, עבודה וגמילות חסדים. הוא אהב את התורה והיה בעל יראת שמיים עמוקה. כדי לשמור על קדושת השבת מבלי לפגוע במשימת הגנת המדינה, נהג לצעוד ברגל כשישה-שבעה קילומטרים לכל כיוון מביתו באדרת לתחנת הלוויינים בעמק האלה ובחזרה עבור משמרות השבת שלו.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל אדם. הוא קשר קשרי ידידות עם בני כל המגזרים – יהודים, מוסלמים, דרוזים ואחרים – והרבה להזמינם לשולחן השבת. כאיש ספר ורוח התעניין בהיסטוריה, בקיא היה בתנ"ך, שלט בספרות הערבית עוד מילדותו, ואהב להאזין לפיוטים, לשירי קודש ולשירתם של פריד אל-אטרש וג'ו עמר. את ילדיו חינך לאהבת אדם, לתרומה לחברה ולשירות משמעותי במדינה.
רב-סמל ראשון שלום דדון נפטר בעת שירותו ביום ד' באייר תשנ"ד (15.4.1994), ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, והוא בן ארבעים ושש בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בבית שמש. הותיר אחריו רעיה, תשעה ילדים, חתן, נכדה ושמונה אחים ואחיות.
מילים לזכרו
בני משפחתו כתבו על דמותו:
"כצדיק בחייו ובמותו – שלום נולד בכניסת שבת [על כך נקרא שלום, 'שבת שלום'] וכך גם יום פטירתו היה בערב שבת קודש בפרשת 'מות קדושים', ד' באייר התשנ"ד, 15.04.1994, הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל".
הנצחתו
פינת הנצחה: הוקמה לזכרו במתקן עמק האלה שבו שירת.
אנדרטאות: שלום מונצח באנדרטת חללי משמר הגבול בצומת עירון, באנדרטת נופלי בית שמש ובאנדרטת חללי משטרת ישראל במכללת השוטרים בבית שמש.
אתרי הנצחה: מונצח באתר "הכומתות הירוקות" ובאתר "לזכרם" של משטרת ישראל.