רס"ל דהאן מאיר ז"ל

אודות

מאיר, בנם של איזה וסלומון-שלמה, נולד במרוקו ביום י"ג בתמוז תשי"ח (1.7.1958). בגיל חמש עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בטבריה, שם למד בבית הספר היסודי הדתי "חמד" ולאחר מכן השלים את לימודיו התיכוניים בבית ספר מקצועי בעיר. הוא בלט כתלמיד מצטיין, חברותי ונכון לסייע לזולת.

בחודש פברואר 1976 התגייס לשירות חובה וביקש לשרת במשמר הגבול. בתום הכשרתו כלוחם יצא לקורס מפקדי כיתות (מ"כים), שבסיומו שובץ כמפקד כיתה ביחידות מג"ב בצפון.

עם סיום שירות החובה בחודש ינואר 1979, התנדב להמשיך לשירות קבע בחיל. במהלך שירותו עבר קורס סמלים, קורס נהיגה והשלים את לימודי הבגרות. עם פרוץ מלחמת שלום הגליל הועבר עם יחידתו לפעילות מבצעית בלבנון.

מאיר ניחן בשמחת חיים, בערנות רבה ובחברות אמת, והרבה לארח את חבריו ליחידה בביתו. מפקדיו ראו בו לוחם חרוץ, בעל שיקול דעת מעמיק, ערכי ויוזם, שהיווה משענת פיקודית ואדם שנעים לעבוד לצידו.

בשל נכותו הקשה של אביו, לקח על עצמו מאיר מגיל צעיר את תפקיד מנהיג המשפחה. הוא שימש כיד ימינה של אימו ודאג לכל צורכי הבית ולשבעת אחיו ואחיותיו. במחצית שנת 1983 נישא לרעייתו שרה. על אף הקמת ביתו החדש, הוסיף ללוות ולתמוך בהוריו ובאחיו. כדי להתפנות לטיפול במשפחתו ולסייע בפרנסתה, ביקש לסיים את שירותו הצבאי, ומועד שחרורו נקבע ל-18 בינואר 1984.

בטרם הספיק להשתחרר, נפל רב-סמל מאיר דהן באסון צור השני. במסגרת מלחמת שלום הגליל, פעל מג"ב יחד עם השב"כ למיגור קיני המחבלים בעיר צור, והכוחות שוכנו במתקן המורכב משני מבנים בני שתי קומות. ביום שישי, כ"ח בחשוון תשמ"ד (4.11.1983), בשעה 06:00 בבוקר, פנה טנדר שברולט מכביש ראש הנקרה-צור לעבר המתקן המאובטח. נהג הרכב החשוד עורר את חשדם של השומרים במקום, וגם לאחר שנפתחה לעברו אש, פרץ את השער ונכנס בין שני המבנים. הנהג המתאבד הפעיל כ-500 קילוגרם חומר נפץ שגרמו לקריסת המבנים. באסון הכבד נהרגו כשישים איש, ובהם עשרים ושמונה אנשי כוחות הביטחון.

מאיר היה בן עשרים וחמש בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בטבריה. הותיר אחריו רעיה, אם ושבעה אחים ואחיות.

מילים לזכרו
אחותו, שושנה, כתבה לזכרו:

"כל ציפיותיו ותכניותיו לאחר השחרור התנפצו, מחמת האסון הכבד שבו מצא מאיר את מותו הטראגי באסון צור השני. אסון זה השאיר חלל ריק בחיי משפחתו, שבה שימש כמנהיג. משפחתו ראתה בו אב מסור בגלל מצבו של אביו הנכה. דמותו לא תמוש מנגד עינינו לעולמי עד".

יהי זכרו ברוך.