סמ"ר דוידוב ישעיהו ז"ל

אודות

ישעיהו (יאשה), בנם של סוניה ומשה, נולד בברית המועצות ביום ח' בטבת תשמ"ב (3.1.1982), אח לריקי ולשי. הוא נקרא על שמו של דוד אביו שנפל במלחמת העולם השנייה. ילדותו התאפיינה בבגרות, בעצמאות ובשמחת חיים, והוא בלט בחיוכו ובחברותיותו. אביו סיפר כי עוד כילד נהג לשלם בשוק בנדיבות ובתמימות מבלי לבקש עודף, וכי רכש חברים רבים, גם בוגרים ממנו. קשר עמוק ומיוחד היה לו עם אחותו הבכורה, ריקי. את לימודיו החל בברית המועצות, שם למד עד לכיתה ג'.

בשנת 1990 עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בנתניה. הוא המשיך את לימודיו בבית הספר היסודי "הלל צור", נקלט במהירות, שלט בשפה העברית בתוך זמן קצר, וכבר כעבור שנה נרתם לסייע לצוות המורים בקליטת עולים חדשים נוספים. את לימודיו התיכוניים השלים בהצלחה במגמת ביולוגיה ומחשבים בבית הספר "שרת" בנתניה.

ישעיהו היה מוכר בחוש הומור ייחודי, בלבוש מושקע ואלגנטי, וביחס נינוח לזמן. הוא אהב לשחק כדורגל, לבלות עם חבריו, לחגוג במסיבות וללכת לים. חבריו כינו אותו בחיבה "פשע" – כינוי בו גאה מאוד. הוא בלט בנפש רגישה, באכפתיות, בכבוד רב לזולת ובחיזור מלא גינונים וקסם.

הזיקה למשמר הגבול ניצתה בו במהלך "יום החילות" בכיתה י"ב, ומאז נחוש היה לשרת בחיל. כאשר התגייס לצה"ל ביולי 2000 ויועד תחילה לחטיבת הנח"ל, עמד על דעתו במשך ארבעה ימים עד שהועבר לבסיס הטירונים של מג"ב בבית חורון, שם שובץ בפלוגת "געש".

בתום הטירונות השלים קורס חובשים קרביים ושובץ במערת המכפלה בחברון. בהמשך עבר לשרת כחובש במפקדת הגדוד ובהמשך הצטרף לחבורת הפיקוד הקדמית (חפ"ק). למרות קשיי ההסתגלות הראשוניים, התקשר בעזות למקום ולחבריו, סירב להצעות לעבור יחידה, וביצע את תפקידו מתוך מסירות וגאווה.

הוא הקפיד לשמור על קשר רציף עם הוריו, להרגיע את חששותיהם ולהסב להם גאווה עצומה. אביו נהג להראות לכל דורש את תמונתו במדים. בן דודו, מתתיהו יעקובוב, סיפר על תוכניותיו ללמוד משפטים לאחר השחרור ועל מוטיבציה גבוהה שהפגין לאורך כל שירותו.

סמל ראשון ישעיהו דוידוב נפל בקרב בציר המתפללים בחברון ביום י"א בכסלו תשס"ג (15.11.2002). במהלך ליל שבת פתחו מחבלי ג'יהאד אסלאמי באש לעבר מתפללים שחזרו מתפילה. ישעיהו הוקפץ לזירה כקשר מפקדו, וכחובש קרבי יצא מרכב הג'יפ כשהוא מוגן בקסדה ושכפ"ץ כדי להגיש עזרה רפואית לפצועים תחת אש. במהלך חילוץ הפצועים נפגע משני קליעים בכתפו ונפל בקרב. באירוע קשה זה נפלו תשעה לוחמים נוספים ושלושה מחברי כיתת הכוננות. על פועלו, עוז רוחו והקרבתו למען הצלת חבריו, הוענק לו עיטור המופת.

ישעיהו נפל חודש וחצי לפני יום הולדתו ה-21. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

יהי זכרו ברוך.