סמ"ש ויונטה ברק ז"ל

אודות

ברק, בן הזקונים של לידיה ושבתאי ואח לעידן ונאור, נולד בפריז שבצרפת ביום י"ט בכסלו תשמ"ו (2.12.1985), בעת שהותו של אביו בשליחות. הוא נקרא ברק בשל סופת הברקים העזה שהאירה את שמי העיר בליל לידתו, וברית המילה שלו נערכה במהלך חג החנוכה בהשתתפות שליחים מישראל והרב הראשי של פריז.

בשנת 1987, בגיל שנה וחצי, שבה המשפחה לישראל והשתקעה בכרמיאל. כאשר היה בן ארבע חזר אביו בתשובה, וברק התחבר בטבעיות ובבגרות עמוקה לדרך התורה והמסורת. את לימודיו החל בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "מוריה" והיה חניך בתנועת "בני עקיבא". ברק נודע כנער פתוח ואוהב אדם, אשר נהג להזמין חברים חילונים לארוחות שבת כדי לקרבם ליופי ש במסורת. הוא הצטיין בכיבוד הורים, בצניעות וביחס מכבד לכל אדם.

את חינוכו התיכוני השלים בבית הספר "אמי"ת כרמיאל" תחת הנהגתו של הרב ציון ג'רבי. זיקתו העמוקה לארץ ולתורה באה לידי ביטוי גם בציור שצייר על קיר חדר: מגן דוד בתוך לב ולצידו המילים "אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת". ברק בלט במעשי חסד ורגישות לסביבה – הוא דאג לארגן מנייני תפילה עבור חברים, ליווה באופן קבוע שכן קשיש לבית הכנסת, ובסיום יום הכיפורים נהג לתקוע בשופר עבור ילדי השכונה שלא יכלו להיכנס לבית הכנסת.

כבר במהלך לימודיו התיכוניים התנדב כמעט מדי יום במשמר האזרחי בשכונת גבעת רם. בשל מסירותו וכישוריו מונה למפקד תורן בבסיס, גייס חברים רבים להתנדבות, ובשנת 2003 קיבל תעודת הצטיינות מראש עיריית כרמיאל, עדי אלדר, וכן תעודת הצטיינות מבית ספרו. כמו כן השתתף בפרויקט "מיכא"ל" למיצוי כישורים אישיים ומצוינות.

אף שמיועד היה לחיל השריון, נאבק ברק כדי לשרת במשמר הגבול מתוך שאיפה לשלב בין שירות קרבי לבין עולם השיטור. באוגוסט 2004 התגייס למג"ב, השלים טירונות רובאי 05 בבית חורון ובמכמש, ושובץ בפלוגה המבצעית ל"א (נבו) ביריחו. בהמשך יצא לקורס חובשים קרביים בבה"ד 10, מתוך רצון לעזור ולטפל בזולת, ותכנן לצאת בהמשך לקורס מ"כים וקורס קצינים. במהלך הקורס הכיר את חן, ובין השניים התפתח קשר זוגי עמוק.

עם שובו לגזרת יריחו שימש כחובש מחלקתי וכמוביל במרפאה הפלוגתית. הוא נחשב ללוחם מקצועי ומוביל, ובשל היכרותו המעמיקה עם הגזרה ומסירותו נבחר על ידי מפקד הפלוגה להשתתף במבצע ללכידת רוצחיו של השר רחבעם זאבי ז"ל. ברק תכנן להמשיך לשירות קבע בחיל, אך תוכניותיו נגדעו.

סמל ראשון ברק-חי ויונטה נפל בעת מילוי תפקידו בליל שבת, ח' בתשרי תשס"ז (30.09.2006), והוא בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

הנצחה וזיכרון
דברי אימו: הספידה אותו בכאב עמוק, תיארה את כריזמטיותו, צניעותו, אהבת האדם שבו ומסירותו למשפחה ולתורת ישראל.

דברי מורתו, ציפי דיין: נזכרה בביישנותו האצילית ובחיוכו השקט, והעלתה את פגישתם האחרונה בבית הספר שבה דאג להרגיע אותה לגבי השירות בשטחים.

דברי אחיו עידן: עמד על התורה, החסידות ומידותיו הטובות, והביע את הגעגוע העז של המשפחה.

מכתבי לירז: תיארה את השפעתו העמוקה על חייה, את אהבתו היוקדת למדינה ולמדים, וכתבה שירים לזכרו ולדמותו כמלאך השומר על יקיריו.

אנדרטה: בבית הספר "אמי"ת כרמיאל" הוקמה לזכרו אנדרטה בצורת שעון שמש, המשלבת את סמלי שבטי ישראל ופסוקים ממגילת קהלת.

יהי זכרו ברוך.