יצחק-יהודה (צ'יקו) חדד ז"ל, בן זהייה ואברהם. נולד בעכו. שירת במג"ב והשתתף במלחמת שלום הגליל. בלט בעצמאות, שקט נפשי, כישרון יוצר ומסירות למשפחה ולזולת. נפל באסון צור הראשון בכ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982). בן 19 בנופלו. הותיר משפחה.
יצחק-יהודה, בנם של זהייה ואברהם, נולד בעכו ביום ט"ו בתמוז תשכ"ג (07.07.1963). הוריו עלו מתוניסיה בשנת 1950 והשתקעו בעכו, ויצחק גדל כבן הרביעי מבין שישה ילדים. בהיותו כבן שלוש בלבד התייתם מאימו, ואביו עמל רבות על גידול הילדים והקפדה על חינוכם.
את צעדיו הראשונים בלימודים עשה בבית הספר "יבנה" בעכו במשך כארבע שנים, השלים את חוק לימודיו היסודיים בבית הספר "רמב"ם" והמשיך לחטיבת הביניים בבית הספר "קנדי". בהמשך פנה לבית הספר להכשרה מקצועית בכרמיאל, שם למד שלוש שנים במגמת חרטות ומסגרות וסיים בהצלחה עם תעודת גמר.
מילדותו בלט יצחק, שזכה מפי חבריו לכינוי "צ'יקו", כאדם שקט, עצמאי, ממוקד ומכונס בעולמו. הוא גילה כישרון יצירתי, מיעט במשחקים והעדיף להקדיש את זמנו ללימודים, לעבודה ולספורט במסגרת המכון לפיתוח גופני בעכו. יצחק ניחן בלב רחב, בלט ברצונו לסייע לזולת – בייחוד לבני משפחתו ולקשישים – ואהב לטפל בבעלי חיים ביתיים.
בחודש מאי 1981 התגייס לצה"ל, השלים טירונות ושובץ לשרת במשמר הגבול. את ימי החופשה משירותו ניצל כדי לעבוד במקצועו ולהושיט עזרה כלכלית לבני משפחתו.
כשפרצה מלחמת שלום הגליל שהה יצחק בקורס נהיגה. הקורס הופסק ויחידתו נשלחה ללבנון, שם הוצב בבית הממשל הצבאי בצור ועסק במשימות ביטחון שוטף.
ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) קרס מבנה הממשל הצבאי בצור בעקבות התפוצצות מכל גז, ויצחק-יהודה נלכד תחת ההריסות ונפל בעת שירותו.
יצחק-יהודה היה בן תשע-עשרה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בעכו. הותיר אחריו אב, ארבעה אחים ואחות.