מפקח כהן ניצן ז"ל

אודות

ניצן, בנם של רבקה ואורי, נולד ביום ז' בתשרי תשל"ג (15 בספטמבר 1972) בבית החולים "שרה מונקדה" בסנטיאגו שבצ'ילה, בעת שהוריו שהו שם בשליחות לאומית. בתחילת שנת 1974 חזרה המשפחה לישראל וקבעה את ביתה בירושלים.

את לימודיו היסודיים השלים בבית הספר הממלכתי-דתי בנווה יעקב. בהמשך למד במכללת "אורט" ירושלים ולאחר מכן עבר למכללה למינהל, שם סיים את חוק לימודיו. כשהיה בן עשר התגרשו הוריו, וניצן נשאר להתגורר עם אמו, אחיו שי ואסף ואחותו הדר.

כבר מילדותו בלט ברוח שטות חיובית, אהב מעשי קונדס והומור, וגילה מסירות רבה בפינוק אמו. ניצן גילה זיקה עמוקה למוזיקה ולבמה: בכיתה ב' למד חלילית, בכיתה ג' שר במקהלת בית הספר והחל לנגן בקלרינט, כולל שנתיים של נגינה בתזמורת הנוער של ירושלים. בנעוריו למד נינג'יצו, רקד סטפס בבית הספר למחול "טרפסיכורי" והשתתף בחוג התיאטרון במתנ"ס נווה יעקב, במסגרתו הופיע בהצגה "הרומנטיקנים".

לצד עיסוקיו האמנותיים, החל מכיתה ה' היה פעיל נלהב בתנועת "הצופים" בשבט "כפיר" בנווה יעקב, שם הדריך בהמשך ואף כיהן כראש גדוד. כמו כן, בלט ברוח ההתנדבות שלו והיה פעיל במשמר האזרחי בשכונתו.

באוגוסט 1991 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. הוא הוכשר כטנקיסט, יצא לקורס מפקדי טנקים (מט"קים), שימש כמדריך טירונים ולאחר מכן כמט"ק בפלוגה מבצעית בגדוד 430. באוגוסט 1993 השלים בהצלחה קורס קציני שריון וחזר לגדודו. באוקטובר 1994, עם תחילת הסיורים המשותפים בעקבות הסכמי אוסלו באזור נצרים, החליט לעבור מצה"ל למשמר הגבול, תוך גאווה רבה בשירותו בחיל ובדרגותיו.

לקראת סיום שירותו בבה"ד 1 הכיר את חברתו נעמי, עמה תכנן לבנות את ביתו. בפברואר 1995 יצא עמה לחופשה בת חודש בארצות הברית.

ביום כ"ז באדר ב' תשנ"ה (29.03.1995), במהלך פעילות מבצעית בציר קרני–נצרים, ליווה ג'יפ מג"ב שבו שירת שיירת אזרחים. משאית פלסטינית שהגיחה מול השיירה התנגשה בכוונה ובבעוצמה בג'יפ. הנהג הפלסטיני יצא מהמשאית ופתח באש. ניצן נהרג במקום, ויחד עמו נהרג רס"ל גמל סוויאלת ונפגעו שוטרים נוספים.

ניצן היה בן עשרים ושלוש בנופלו. לאחר נפילתו הוענקה לו דרגת מפקח. הוא הובא למנוחת עולמים בהר הרצל בירושלים.

הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

זיכרון והנצחה
דברי המשפחה:

"ניצן היה דמות חכמה וחריפה באופן נדיר. היה בעל חוש הומור מפולפל ומתוחכם... הוא אהב אנשים, אהב לעזור, היה סקרן, התייחס לכל אדם באשר הוא."

יושרתו ופתיחותו הותירו רושם עמוק גם על המשתתפים הפלסטינים בסיורים המשותפים; אחד מהם אף הופיע בתקשורת הישראלית לאחר מותו כדי לספר על דמותו של ניצן כחבר וכאדם.

מפעלי הנצחה:

חדר תנועת "הצופים" בשכונת נווה יעקב נקרא על שמו.

בבית הכנסת במעלה אדומים (מקום מגורי אביו) הוקם דוכן לזכרו.

כ-700 ספרי תהילים הודפסו לזכרו וחולקו לבני משפחה ולחברים.

הוקמה לוחית הנצחה בבית הכנסת של פלוגה כ"ז שבה שירת.

מרפאת היישוב נצרים נקראה על שמם של מפקח ניצן כהן ורס"ל גמל סוויאלת ז"ל.

יהי זכרו ברוך.