סמ"ר סמירנוף דוד ז"ל

אודות

דוד סמירנוף נולד ביום ו' באלול תש"ם (18 באוגוסט 1980) בעיר העתיקה בלבוב שבאוקראינה, בנם של אנה וולדימיר.

בילדותו המוקדמת היה דוד ילד חלש וחולני. כדי לחזק את גופו, החל לעסוק מגיל צעיר מאוד בפעילות ספורטיבית, וכך התגלה כישרונו הספורטיבי הבולט והיוצא דופן. בשנת 1987 החל את לימודיו בבית הספר היסודי בעיר הולדתו לבוב, וכעבור שנתיים וחצי, בשנת 1990, עלתה המשפחה לישראל.

עם הגעתם ארצה, המשיכה המשפחה את דרכה בראשון לציון, שם למד דוד בבית ספר יסודי. כבר מילדותו הפגין עצמאות רבה, בגרות ואחריות, והחל לעבוד בעבודות שונות כדי לממן לעצמו דמי כיס. בשנת 1993 עברה המשפחה להתגורר באשדוד, ודוד המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים בכפר סילבר.

הצטיינות בספורט ואמנויות לחימה
באותן שנים החל דוד להתאמן באמנויות לחימה תחת הדרכתו של מאמן הקראטה משה בוחניק. בזכות משמעת עצמית גבוהה, נחישות והתמדה הגיע לדרגת חגורה שחורה וזכה פעמיים בתואר אלוף הארץ בקראטה – בגיל 16 ובגיל 17.

בשנת 1997 השלים בהצלחה קורס למדריכי קראטה מוסמכים. בתקופה האחרונה לחייו אימן באהבה ובמסירות דור צעיר של תלמידים והקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום הספורט. חלומו הגדול היה להמשיך ולשרת בצבא הקבע כמדריך ספורט.

אישיותו וקשריו החברתיים והמשפחתיים
דוד היה נער חברותי מאוד, בולט ומקובל בקרב חבריו, והפן החברתי היווה ציר מרכזי בחייו. בזמנו החופשי אהב להאזין למוזיקת רוק כבד ולמוזיקת דיסקו.

לדוד היה קשר חם, עמוק ומיוחד במינו עם אחייניותיו – בנותיה הקטנות של אחותו אירנה. הוא אהב אותן אהבת נפש, מרבה לשחק איתן ולפנק אותן בכל הזדמנות. טרם גיוסו לצה"ל, עבד במפעל תכשיטים בתל אביב.

השירות במשמר הגבול ונפילתו
באוגוסט 1999 התגייס דוד לצה"ל ושובץ לשרת בחיל משמר הגבול. גם במהלך שירותו הצבאי רכש במהירות חברים רבים והיה אהוב על מפקדיו וחבריו לנשק. במהלך שירותו קודם לדרגת סמל ראשון (סמ"ר).

סמל ראשון דוד סמירנוף נפל בקרב בחבל עזה ביום ל' בניסן תשס"ב (12 באפריל 2002).

בן עשרים ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד. דוד הותיר אחריו הורים, אחות ואחייניות.

יהי זכרו ברוך.