סמ"ש סיח עזי ז"ל, לוחם מג"ב, בן אברהם ונפג'ע. יליד סוריה שעלה לארץ והתגייס ב-1956. עוטר בתעודת הערכה מבן גוריון. נהרג מירי צלף סורי בגבול ב-30.5.1961 (ט"ו בסיוון תשכ"א) בגיל 37. נטמן בעוספיא, הותיר אישה ו-4 ילדים.
ילדות, עלייה וראשית דרכו
סיאח עזי נולד בשנת 1923 באזור ג'בל א-דרוז בסוריה, בנם של נפג'ע ואברהם (אבראהים). בשנת 1948, מתוך זיקה ואהבה לארץ, עלה לישראל והשתקע בעיר שפרעם.
סיאח היה הדרוזי הראשון שזכה לתעודת הערכה והוקרה מיוחדת מראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון, וזאת לאחר שהפגין תושייה ואומץ לב יוצאי דופן בלכידת עשרים מחבלים באזור הגבול שבין ישראל לסוריה.
השירות במשמר הגבול
בשנת 1956 התגייס סיאח לשירות בחיל משמר הגבול והוצב בפלוגה מבצעית שפעלה בגזרת הצפון.
במהלך שירותו בלט כלוחם אמיץ, מנוסה, מסור ומקצועי, אשר הכיר לעומק את גזרת הגבול והיה נכון לכל משימה מבצעית להגנת תושבי הצפון וגבולות המדינה.
נפילתו
ביום ט"ו בסיוון תשכ"א (30 במאי 1961), בעת ששירת בבסיס משמר הירדן שעל גבול סוריה, נפתחה אש כבדה מצד מוצבים סוריים לעבר עמדת התצפית של המוצב.
לשמע היריות מיהר סיאח לרוץ לעבר עמדת התצפית יחד עם שוטר נוסף, במטרה להושיט עזרה ראשונה ולבדוק את נסיבות האירוע. בדרכו חזרה מהעמדה נורה מטח נוסף על ידי צלף סורי; סיאח נפגע בראשו ונהרג במקום.
בן שלושים ושמונה היה בנופלו (37 לפי מניין השנים המלא). נערכה לו הלוויה בשפרעם, ולאחר מכן הועברו עצמותיו, לפי לבקשת משפחתו, למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעספיא.
סיאח הותיר אחריו את רעייתו, אכאבר – שהייתה בחודש השלישי להריונה בעת נפילתו – וארבעה ילדים.