שוטר פיין ישראל ז"ל

אודות

ילדות, נעורים ועלייה
ישראל פיין נולד ביום 25 במאי 1905 (ערב חג הפסח) בעיר פוניבז' שבליטא, בנם של ברכה ובן-ציון. הוא גדל במשפחה ברוכת ילדים בת שמונה אחים ואחיות (שישה בנים ושתי בנות), והתחנך על ערכי הציונות, החלוציות והאהבה לארץ ישראל.

בגיל צעיר יצא לעבוד במאפייה בעיר קובנה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. בגיל שמונה-עשרה הצטרף לתנועת "החלוץ", שם הכיר את בחירת ליבו, בלה. ישראל נבחר לעמוד כראש קבוצת החלוצים, ולאחר תקופת הכשרה חקלאית וחברתית זכה באישורי עלייה. בחודש סיוון תרפ"ה (1925) עלו ישראל ובלה ארצה באונייה ממרסיי שבצרפת אל נמל יפו.

התיישבות, בניין הארץ וחיים אישיים
עם הגיעם לארץ הצטרפו בני הזוג לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור. בחודש תמוז תרפ"ה נשלחה הקבוצה לכפר גלעדי, שם עבד ישראל בחקלאות ובלה עבדה במטבח, ושם גם נישאו. בשנת 1927 נולד בנם הבכור עמוס. בעקבות שינויים ארגוניים עברה המשפחה לתקופה מסוימת לרמת רחל, שם נולדה בשנת 1928 בתם רחל, ובהמשך קבעו את ביתם בקיבוץ תל יוסף.

ישראל היה איש משפחה מסור ואוהב, אב לשלושה ילדים וסב גאה לשבעה נכדים. הוא בלט בקומתו הגבוהה והחסונה, באישיותו הקורנת ובחיוכו התמידִי. בלה אשתו זכתה לטיפולו המסור והדואג בכל עת.

פועלו הביטחוני והשירות במשמר הגבול
לאורך כל חייו עמד ישראל בקו הראשון של ההגנה והביטחון:

במאורעות תרפ"ט (1929): היה ממעוז מגיני היישוב, שימש כחבר במועצת הביטחון וכשומר בשדות ובבתים.

במאורעות תרצ"ו–תרצ"ט (1936): גויס למערך הנוטרות והיה מבוגרי הקורס הראשון למפקדי מחלקות בג'וערה.

בתקופת "חומה ומגדל": לקח חלק פעיל בעלייה לקרקע של קיבוץ טירת צבי ובהגנתו במערכות המורכבות.

בהמשך, כיהן כרכז תחנת הנשק והנוטרים בתל יוסף – ניהל את חלוקת הנשק, ארגן את סידורי השמירה ושמר על כושר המגננה של המשק. את שירותו הביטחוני המשיך כלוחם וכשמ"ז (שוטר מוסף זמני) בחיל משמר הגבול.

נפילתו
ישראל נפטר כתוצאה ממחלה בעת שירותו, ביום ט"ז בניסן תשיל"ה (11 באפריל 1971) – ביום הראשון של חג הפסח.

בן שישים וחמש היה במותו הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ תל יוסף. ישראל הותיר אחריו רעייה – בלה, ילדים ונכדים.

יהי זכרו ברוך.