ילדות, נעורים ואישיות
אסתר (אתי) פסחוב נולדה ביום כ"ג באב תשמ"ג (2 באוגוסט 1983) בבית החולים "הלל יפה" בחדרה, בתם של אלה ושמובה.
אתי גדלה בחדרה והתחנכה בשכונות אזורים וגבעת אולגה. את לימודיה היסודיים החלה בבית הספר "אורלטף". בהמשך למדה בחטיבת הביניים ב"תיכון חדרה" ואת לימודיה התיכוניים השלימה בבית הספר "נעמת" במגמת מינהל. כבר מנעוריה הפגינה עצמאות, חריצות ומוסר עבודה גבוה, ומכיתה י"א עבדה כמלצרית.
אתי הייתה בחורה מלאת שמחת חיים, חייכנית וקורנת. חבריה ובני משפחתה תיארו אותה כבעלת "לב של מלאך" – בחורה נדיבה, עדינה, חמה ואכפתית, שהייתה הלב הפועם והמרכז החברתי בכל מקום אליו הגיעה. היא ידעה לכאוב את כאבם של יקיריה ולשמוח בשמחתם מעומק הלב. אתי אהבה מאוד לבלות, לרקוד, להאזין למוזיקה במגוון סגנונות, לטייל עם אוהלים בטבריה, לצלם ולתעד כל רגע קסום בחיים, ולארגן מסיבות יום הולדת משמחות לבני משפחתה. כמו כן, אהבה לאפות עוגות יחד עם אימה, והשקיעה רבות בתחביביה, בהם טיפוח ועיצוב ציפורניים.
השירות במשמר הגבול
ביום 11 בנובמבר 2001 התגייסה אתי לצה"ל. היא עברה טירונות בבסיס "זיקים", ומתוך רצון עז ושאיפה אישית לשרת בחיל משמר הגבול, סופחה למג"ב ושובצה לתפקיד מש"קית נפגעים באגף כוח האדם באנדרטת מג"ב.
בתפקידה הפגינה רגישות יוצאת דופן, אמפתיה עמוקה, מסירות ואחריות רבה. היא העניקה תמיכה חמה למשפחות השכולות ולפצועים, ושימשה עבורם ועבור חבריה ליחידה משענת חמה ואוהבת.
נפילתה
אתי נפלה בפיגוע הטרור הרצחני בצומת כרכור, ביום ט"ו בחשוון תשס"ג (21 באוקטובר 2002).
בעת שיצאה מהבסיס שבו שירתה ועלתה על אוטובוס אגד (קו 841) בדרכה לביתה, התנגשה באוטובוס מכונית תופת עמוסה בחומר נפץ שהופעלה על ידי מחבלים מתאבדים. בפיגוע הקשה נרצחו 14 בני אדם ועשרות נפצעו. אתי נהרגה במקום. יום למחרת נפילתה הייתה אמורה לעבור את מבחן הסיום בקורס קוסמטיקה וטיפוח שבו השקיעה רבות.
בת תשע-עשרה הייתה בנופלה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעיר הולדתה חדרה. אתי הותירה אחריה הורים, אחים – בהם אחיה שרון, ומשפחה אוהבת ומעריצה.