סמ"ש פרחן חסן ז"ל

אודות

ילדות, נעורים ורקע משפחתי
חסן פרחן נולד בשנת 1930 בכפר סאג'ור שבגליל, בנם של מנוה (מנה) ופרחן, בן העדה הדרוזית. הוא גדל במשפחה בת חמש נפשות.

כשהיה חסן כבן עשר בלבד, נפטר אביו. חסן הצעיר נרתם מיד, יחד עם שאר בני המשפחה, לסייע בפרנסת הבית. את חוק לימודיו השלים בבית הספר בכפר ראמה הסמוך. הוא בלט באישיותו הרצינית, בבגרותו המוקדמת ובמוסר העבודה הגבוה שלו.

השירות הצבאי והביטחוני
בשנת 1948, עם התלהטות הקרבות במלחמת העצמאות, התנדב חסן לשורות אירגון "ההגנה". בהמשך עבר לשירות סדיר בצה"ל, יצא לקורס מפקדי כיתות (מ"כים) וסיימו בהצלחה.

בשנת 1953 התנדב לחיל משמר הגבול ושירת כמפקד כיתה בפלוגות ו', ז' וה'. חסן היה מפקד מוערך, בעל אופי נעים והליכות אצילות. הוא ניחן בכישרון בין-אישי יוצא דופן ודעת ליצור קשרים מצוינים עם ארגונים אזרחיים כדי לדאוג לרווחתם ולתנאיהם של שוטרי ולוחמי יחידתו.

בזמנו החופשי עסק רבות בספורט, בשימור כושר גופני ובסיורים רגליים בהרים ובאתרי נוף. חבריו אהבו מאוד להצטרף אליו לטיוליו, בזכות בקיאותו בשטח ואופיו החם והמקרב.

חיי משפחה
בשנת 1951 נשא חסן לאישה את עוטרה. בני הזוג הקדישו את מרצם להקמת בית חם ואוהב, ונולדו להם ארבעה ילדים (בנם הקטן נפטר בדמי ימיו בגיל חודשיים). חסן היה בעל ואב מסור ואוהב בכל רמ"ח איבריו, ולמרות השירות התובעני והקשה במג"ב, ניצל כל רגע פנוי כדי לשהות במחיצת אשתו וילדיו.

נפילתו
חסן נהרג בעת מילוי תפקידו ביום ה' בטבת תשי"ח (28 בדצמבר 1957).

בעת שהיה בסיור מבצעי בדרך עפר בדרכם לכפר גליקסון, נפלט כדור מאחד מכלי הנשק ופגע בו. חסן נפצע קשה, וחרף המאמצים להציל את חייו, נפטר מפצעיו בדרך לבית החולים.

בן עשרים ושבע היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר הולדתו סאג'ור. חסן הותיר אחריו את רעייתו עוטרה ושלושה ילדים.

יהי זכרו ברוך.