סמ"ש קוממי מנשה (מני) ז"ל

אודות

רב-שוטר מנשה (מני) קוממי ז"ל
בעל עיטור המופת של משטרת ישראל

ילדות, נעורים ורקע משפחתי
מנשה (מני) קוממי נולד ביום י"ח באלול תשמ"ה (4 בספטמבר 1985) בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, בנם של אביבה ורחמים, בן רשמי ורביעי במשפחה שכללה שלוש בנות לפניו. מני גדל במושב עמינדב הסמוך לירושלים, אח לעינב, חגית, לירון, חיים, חן, אור ויעקב.

את דרכו החינוכית החל במעון "נעמת" ובגן הילדים במושב עמינדב. בהמשך למד בבית הספר הממלכתי-דתי "מימון" בירושלים עד כיתה ח', את לימודיו התיכוניים המשיך בפנימייה הצבאית לקציני ים ובתיכון "אורט ימי" באשדוד.

מני היה ילד שקט, עדין נפש, נינוח וצנוע, אשר מגנט את הסובבים אותו בחיוך כובש ובקסם אישי. הוא ניחן בכבוד עמוק לזולת, בייחוד לאנשים מבוגרים, ובנכונות מתמדת לסייע ולתרום. מילדותו אהב מאוד כדורגל, שיחק במושב, ומגיל שמונה התאמן בקבוצת הילדים של בית"ר ירושלים – קבוצה אותה אהב בכל ליבו. בגיל עשר ויתר על אימוניו כדי לתמוך באביו שחלה במחלת כליות. מני היה קשור מעומק ליבו למשפחתו, שמר על קשר ייחודי עם אביו, והקפיד מדי בוקר לבקר את סבו וסבתו במושב.

בגיל שבע-עשרה נרקמה אהבה עמוקה בינו לבין ויקי אזואלוס, שלמדה עימו בבית הספר, חברות אמיצה ומיוחדת שהתאפיינה במסירות ובקרבה יוצאות דופן. לקראת גיוסו עבד כמלצר ובצביעת בתי ספר כדי לסייע בפרנסת המשפחה, ומעסיקיו העריכו מאוד את אחריותו ומסירותו.

השירות במשמר הגבול
בתאריך 31 במרץ 2004 התגייס מני לצה"ל. מתוך שאיפה להיות לוחם ולהגיע למקומות המבצעיים ביותר, ביקש לשרת בחיל משמר הגבול (מג"ב) ושאף לצאת לקורס מ"כים ולהתקדם לדרגת קצין.

בתום ארבעה חודשי טירונות שובץ למג"ב ירושלים. מני שירת מתוך גאווה גדולה במדי החיל, הפגין מקצועיות, רוח חברית גבוהה וחיוך תמידי שלא מש מפניו.

גבורתו ונפילתו בקרב
מני נפל בקרב גבורה בעת מילוי תפקידו ביום ז' בתשרי תשס"ה (22 בספטמבר 2004).

למחרת שיחה שבה הזהיר אותו אביו מגילוי ערנות מוגברת, ניצבו מני וחברו לשירות, רב-שוטר ממויה (יונתן) טהיו ז"ל, בעמדת הבידוק של תחנת ההסעה בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים. בסביבות השעה 15:40, כשהמתחם היה הום אדם ועמוס בעשרות אזרחים וחיילים, הבחינו השניים במחבלת מתאבדת עטויה רעלה ונושאת תיק החשוד כמטען חבלה, שנעה לעבר ההמון.

שני השוטרים יצאו מיד מעמדתם, חתרו למגע והורו לה לעצור. משסירבה לפתוח את התיק – שבו נשאה חמישה קילוגרמים של חומר נפץ – עיכבו אותה בגופם. הפעולה הנחושה אילצה את המחבלת להפעיל את המטען מוקדם מהמתוכנן בעמדת הבידוק. במעשה גבורה זה מנעו מני וחברו פיגוע המוני כבד מאוד והצילו את חייהם של אזרחים וחיילים רבים.

מני נפצע אנושות מהפיצוץ, פונה לבית החולים "הדסה הר הצופים", אך נפטר מפצעיו. בפיגוע נהרג גם חברו רש"ט ממויה (יונתן) טהיו ז"ל. על פועלם ונחישותם הוענק לשניהם עיטור המופת של משטרת ישראל.

בן תשע-עשרה היה בנופלו. מני הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בהר הרצל בירושלים, בסמוך לקברו של בן דודו, לוחם השייטת רענן קוממי ז"ל, שנפל שנה קודם לכן. מני הותיר אחריו הורים – אביבה ורחמים, ארבע אחיות ושלושה אחים.

הנצחתו
דמותו וגבורתו של מני מונצחות במגוון מפעלים:

במושב עמינדב הוקמה אנדרטה לזכר בני הדודים – מני ורענן קוממי ז"ל.

ספר תורה נתרם לזכרו והוכנס לבית הכנסת "אוהל מועד" במושב עמינדב.

מדי שנה בחג הסוכות נערך טורניר קטרגל מסורתי במושב עמינדב לזכרו.

משמר הגבול מארגן מסע אופניים שנתי לזכרו ולכבוד מורשתו.

יהי זכרו ברוך לעולמי עד.