סמ"ר חסן שבלי ז"ל, לוחם מג"ב, בן יוסף וסעדה. יליד כפר שיבלי. בלט במנהיגותו ופעל למען קהילתו. נפטר מהתקף לב בעת שירותו ב-24.1.1987 (כ"ג בטבת תשמ"ז) בגיל 51. נטמן בשיבלי, הותיר אישה (עידה), 7 ילדים, הורים ואחים.
ילדות, מנהיגות ורקע משפחתי
חסן שבלי נולד בשנת 1936 בכפר שיבלי השוכן למרגלות הר תבור, בנם של סעדה ויוסף.
חסן גדל והתחנך בכפרו ולמד בבית הספר היסודי שבלי. כבר מגיל צעיר בלט כאדם בעל תכונות מנהיגות מובהקות, כריזמה ויושרה. הוא גדל על ברכי אהבת הארץ והמדינה, מתוך סביבה משפחתית שבה רחשו כבוד רב לשירות בזרועות הביטחון. חסן נחשף מגיל צעיר לתרומתם הכבירה של בני משפחתו לביטחון המדינה ולתושביה, ושאף ללכת בדרכם ולהקדיש את חייו להגנת המולדת.
השירות במשמר הגבול
בתאריך 12 בינואר 1971 הגשים חסן את שאיפתו והתגייס לשורות משמר הגבול (מג"ב).
לאורך שנות שירותו היה חסן שוטר ולוחם מסור, נאמן ואחראי, אשר ביצע את כל מטלותיו ותפקידיו בצורה מופתית. בזכות דבקותו במטרה, מקצועיותו וכושר המנהיגות הטבעי שלו, זכה להערכה רבה מצד מפקדיו ופקודיו כאחד, והתקדם בסולם הדרגות עד לדרגת סמל ראשון (סמ"ר). חסן היה גאה מאוד במדי משמר הגבול ובשירותו הביטחוני, והיווה מודל לחיקוי עבור כל רואיו.
משפחתו ופועלו הקהילתי
חסן נשא לאישה את בחירת ליבו, עידה, ויחד הקימו בית חם ומבוסס ערכים. לבני הזוג נולדו שבעה ילדים: ארבעה בנים – עאטף, עדנאן, נור ונאיל, ושלוש בנות – נואל, מרים ופריאל.
חסן היה איש משפחה מסור ואב אוהב, שהקפיד להעניק לילדיו חינוך לאהבת הארץ, דרך ארץ, נתינה וכבוד הדדי. לצד שירותו התובעני במג"ב, היה מעורב מאוד בחיי הקהילה בכפר שיבלי; הוא סייע רבות לקידום ענייני הכפר, פעל ללא ליאות לרווחת התושבים והשקיע מרץ רב בטיפוח הדור הצעיר ביישוב.
נפילתו
ביום כ"ג בטבת תשמ"ז (24 בינואר 1987), בעת שהיה בחופשת פגרה משירותו, נהג חסן ברכבו בכביש 65 באזור כדורי, בדרכו לביתו שבמרגלות הר תבור. במהלך הנסיעה חש ברע כתוצאה מהתקף לב פתאומי ונפטר במקום.
סמל-ראשון חסן שבלי נפל בעת שירותו, והוא בן חמישים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בכפרו שיבלי. חסן הותיר אחריו רעייה – עידה, שבעה ילדים, הורים, אחים ואחיות.
לאחר נפילתו, המשיכו חלק מילדיו את מורשתו ואת המסורת המשפחתית והתגייסו גם הם לשירות בכוחות הביטחון של מדינת ישראל.