סמ"ר עזרא שוחט ז"ל, לוחם מג"ב, בן רבי והמדאם. יליד איראן, תושב נס ציונה. שירת בחרמ"ש כמפקד טנק, התגייס למג"ב ונלחם בפדאיונים. נפל בעת מילוי תפקידו ב-4.8.1968 (י' באב תשכ"ח) בגיל 35. נטמן בנס ציונה, הותיר אישה (עדנה), 2 בנים (משה ורפאל) ואם.
ילדות, עליות וראשית הדרך
עזרא שוחט נולד באיראן בניסן תרצ"ג (אפריל 1933), בנם של המדאם ורבי, בן למשפחה ברוכת ילדים בת חמישה אחים ואחות.
כשהיה עזרא בן три-עשרה בלבד, נפטר אביו. בעקבות האובדן הקשה, נטל עזרא הצעיר על עצמו את עול פרנסת המשפחה יחד עם אחיו הבכור, וגילה בגרות ואחריות יוצאות דופן.
בפברואר 1951, עם פתיחת שערי מדינת ישראל בפני יהדות התפוצות, קיבל עזרא את ברכתם והסכמתם של אמו ואחיו והצטרף למחנה העולים כדי להכשיר את עצמו לעלייה לארץ. הוא השתתף בהכשרה מקצועית בת חצי שנה במגמת נגרות, ובסיומה הצטרף לקבוצה מטעם "עליית הנוער". עזרא עלה עמם לארץ, נחת בשדה התעופה בלוד ועבר להתגורר בנס ציונה, בעקבות המלצת קרובי משפחתו שעלו לפניו.
השירות הצבאי והמעבר למשמר הגבול
חרף גילו הצעיר, התנדב עזרא לצה"ל ומילא שורה של תפקידים קרביים ופיקודיים. כחייל חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) וכמפקד טנק, השתתף במספר מבצעים ופעולות תגמול. שירותו הקרבי עיצב את דמותו כלוחם ומפקד בעל אומץ לב, רוח לחימה, רעות וסולידריות חברתית, כושר מנהיגות וערכי מוסר וצדק עמוקים.
בתום שירותו הצבאי, בתאריך 16 במאי 1954, התגייס עזרא לשורות משמר הגבול (מג"ב). לאחר שסיים קורס מזורז בבסיס ההדרכה בשפרעם, שובץ ביחידה מבצעית – פלוגה ג' באזור רמלה.
כמפקד חוליה השתתף עזרא בפעילויות מבצעיות מורכבות. באחת הפעולות נתקלה חולייתו בכנופיית פדאיונים. בתום קרב עיקש ומקצועי חוסלו חלק מאנשי הכנופייה, עד הגעת התגבורת חוסלה הכנופייה כולה.
לאורך השנים שקד עזרא על פיתוחו האישי, שיפר במידה ניכרת את השכלתו והעמיק את ידיעת השפה העברית.
משפחתו ואישיותו
בשנת 1954 נשא עזרא לאישה את בחירת ליבו, עדנה, ויחד הקימו את ביתם בנס ציונה. בשנת 1956 נולד בנם הבכור משה, ובשנת 1960 נולד בנם השני – רפאל.
רעייתו עדנה סיפרה עליו: "היה אב נאמן ומסור, בן זוג מושלם, בן ואח שתמיד עמדה טובת המשפחה כנגד עיניו, חבר אמיתי, שהיה מרכז לכל עניין ונושא".
עזרא בלט בשמחת החיים שלו, בחיוכו התמידי ובנכונותו לסייע, לעודד ולדרבן את כל הסובבים אותו. הוא האמין בכל ליבו כי הישגים והצלחה הם תולדה של עבודה קשה ומאומצת, והקדיש את מירב מאמציו למימוש מטרותיו ויעדיו בנחישות ובמסירות.
נפילתו
סמל-ראשון עזרא שוחט נפל בעת מילוי תפקידו ביום י' באב תשכ"ח (4 באוגוסט 1968). בן שלושים וחמש היה בנופלו.
הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנס ציונה. עזרא הותיר אחריו רעייה – עדנה, שני בנים – משה ורפאל, ואם.
בדברי הספדה כואבים, ספדה לו אלמנתו עדנה:
"עזרא הבעל, הבן, האח, המפקד והחבר. שמחת החיים, החיוך והעליזות הנצחית שעל פניך, המילה הטובה בזמן הנכון והיכולת לעזור, לעודד ולדרבן את הסובבים אותך... עם מותו הטראגי, ללא עת, לא הספיק עזרא שוחט לממש את מטרותיו ויעדיו, שנותרו פתוחים עד עצם היום הזה".