רס"ר שלוש שלום (צ'רלי) ז"ל

אודות

ילדות, נעורים ורקע משפחתי
שלום (צ'רלי) שלוש נולד ביום י"ד באייר תשכ"ד (26 באפריל 1964) במושב חוסן שבגליל המערבי, בנם של אנט (חנה) ויצחק.

את לימודיו החל בבית הספר היסודי ב"מעונה" והמשיך בחטיבת הביניים "יד נתן" הסמוכה לעכו. את לימודי התיכון סיים בישיבת "מגדל אור" שבמגדל העמק. עד למועד גיוסו לצה"ל, הפגין חריצות ומסירות רבה כאשר סייע לאביו ולמשפחתו בעבודות המשק החקלאי.

השירות הצבאי והמעבר לימ"מ
בשנת 1982 התגייס שלום לצה"ל ושורת בנח"ל המוצנח, בפלוגת הסיור (פלס"ר). את מסלול הטירונות וההכשרה עבר בתנאים המורכבים והקשים של מלחמת לבנון, ולמרות האתגרים הרבים מעולם לא התלונן. לבני משפחתו זכורה אמירתו הנחושה מול הלחצים שהופעלו עליו: "לא יעלה על הדעת שאני לא נשאר עם החבר'ה ועושה כמו כולם". את שירותו הצבאי סיים בהצטיינות ושב למושב כדי להמשיך ולסייע למשפחתו.

בתאריך 10 ביולי 1986 התגייס שלום לזרוע המבצעית של משמר הגבול – יחידת הימ"מ (היחידה המרכזית המיוחדת). שלום השלים בהצלחה את מסלול הלוחם המורכב והוכשר בנוסף גם כחבלן. הוא לקח חלק בפעילויות מבצעיות מורכבות ורגישות, שהבולטת שבהן הייתה טיפול באירוע בני הערובה באוטובוס האמהות בצומת ערוער. בהמשך עבר גיבוש והכנה לקורס קצינים, שאליו יועד לצאת.

משפחתו ואישיותו
בדצמבר 1989 נשא שלום לאישה את בחירת ליבו, יעל.

חבריו ומכריו של שלום – אשר כונה בפי אוהביו "צ'רלי" – תיארו אותו כאישיות יוצאת דופן. הוא בלט בטוב לבו, בצניעותו, באצילות נפשו ובנכונותו התמידית להושיט יד ולסייע לכל אדם. אומץ לבו וגבורתו היו לשם דבר בקרב כל סובביו. בזמנו החופשי אהב לעסוק בספורט, בצלילה ובגלישה, והרבה לטייל בחיק הטבע שאותו אהב עמוקות.

נפילתו בקרב וערכיו
בשנת 1990 יצא שלום לקורס קצינים. במהלך ההשלמה החילית של הקורס, בבוקר יום ראשון, ב' בחשוון תשנ"א (21 באוקטובר 1990), שעה ששהה בירושלים, התעורר שלום לשמע צעקות רמות מהרחוב. כאשר הביט החוצה, הצין במחבל חמוש בסכין שנמלט לאחר שדקר חיילת בשכונת בקעה, בעוד עוברי אורח זועקים לעזרה.

שלום דלק מיד בעקבות המחבל, קרא לו לעצור, ומשזה סירב, ירה לעברו על מנת לנטרלו ולפצוע אותו בלבד. אולם המחבל הפצוע הסתער לעברו ודקר אותו מספר פעמים. שלום נלחם בעוז רוח עד שהכריעו פצעיו ונפל בקרב.

במעשהו ההרואי והאצילי הביא שלום לידי ביטוי מוחשי את הערכים שליוו אותו בכל חייו: אף שהייתה בידו האפשרות לירות במחבל על מנת להורגו, נמנע מכך וקרא לו להיכנע, מתוך אמונה עמוקה בערך קדושת החיים. על דבקותו בערכים אלו שילם בחייו.

רב-סמל ראשון שלום (צ'רלי) שלוש נפל בקרב והוא בן עשרים ושש בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. שלום הותיר אחריו רעיה הרה – יעל, אם, אחים ואחיות. שבועיים בלבד לאחר נפילתו נולדה בתו, נקראה שמו: שירלי.

הנצחתו ועיטור האומץ
לאחר מותו הוענק לזכרו "עיטור האומץ של משטרת ישראל" על ידי מפכ"ל המשטרה, על גילוי אומץ לב, נחישות והקרבה עילאית.

זכרו של שלום הונצח במגוון פעלים ומיזמים:

נכתב והוצא לאור ספר לזכרו.

ספר תורה נתרם לזכרו לישיבה התיכונית בקריית חינוך בבית שמש.

גלעד הוקם על ידי חבריו ליחידת הימ"מ בסמוך למקום נפילתו בירושלים.

מחזור לימודים בבית ספר תיכון בפרו נקרא על שמו.

חדרי הנצחה לזכרו הוקמו בקריית חינוך, בקריית ארבע ובבית הספר "פלך" בירושלים.

שמו מונצח באנדרטת הימ"מ, באנדרטת עירון ובאנדרטת בא"ר (בית הספר הארצי של המשטרה).

יהי זכרו ברוך.