רס"ר שפירא שי ז"ל

אודות

ילדות, נעורים וחיבור לאדמה ולספורט
שי שפירא נולד ביום כ"ד בסיוון תש"ז (12 ביוני 1947) במושב כפר ורבורג, הסמוך לקריית מלאכי. הוא היה הילד הרביעי במשפחה בת חמישה ילדים, בן להילדה ואשר ואח למירה, צביקי, טוקי (משה) ורוחל'ה.

שי גדל והתחנך בכפר הולדתו יחד עם ילדי המושבים השכנים במוסדות החינוך של המועצה האזורית באר טוביה. מילדותו בלט באהבתו הגדולה לספורט: הוא שיחק כבלם בקבוצת כדורגל הילדים "כוכב הדרום" שהוקמה בכפר, ובבגרותו שיחק בקבוצת המושבים "הפועל באר טוביה".

אחיו טוקי סיפר על ילדותם המשותפת: "אחי הצעיר, הקטן, השקט, היפה. האח שהיה חלק בלתי נפרד ממני בגיל העשרה, כאשר הכול עשינו יחד: לעשב את הבצל או לקטוף מלפפונים, עבודה פיזית בקיץ הלח והחם... זיכרון הילדות של אחים-חברים, אוהבים וקשורים זה בזה". אחותו רוחל'ה הוסיפה: "חבר טוב לחבריו ומושא הערצתן של כל בנות הכפר, בן אוהב ודואג ועוזר תמיד לאימא ולאבא, אם זה בבית ואם זה בלול וברפת".

כבר בספסל הלימודים בלט בגישתו הפתוחה, הצנועה והמחברת. חברו לספסל הלימודים, יהושע, זכר כיצד שי קיבל בזרועות פתוחות תלמידים שהגיעו ממושבים חדשים ומקריית מלאכי, והתעקש להשאיל לו את אופניו כדי שיחזור לביתו בנוחות.

שירות צבאי, קצונה וביטחון
בשנת 1965 התגייס שי לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים. הוא שירת בגדוד 202 ויצא לקורס קצינים. במלחמת ששת הימים (1967) נלחם ברצועת עזה, ובשנת 1968 השתתף במבצע כראמה. לאחר חמש שנות שירות חובה וקבע השתחרר מצה"ל, אך הגיע עד לדרגת רב-סרן במילואים. כקצין במילואים הדריך חיילים בבית-ליד במלחמת יום הכיפורים (1973), והשתתף במבצע ליטני (1978) ובמלחמת לבנון הראשונה (1982).

לאחר שחרורו משירות קבע עבד כמאבטח ביחידה לאבטחת מטוסים ב"אל על". בתום פרק זה חזר למשק הוריו בכפר ורבורג, ויחד עם אחיו צביקי עיבדו את שני המשקים והקימו משק חקלאי משגשג ופורח בענפי החלב והפירות.

משפחה, קהילה ועשייה ציבורית
שי הכיר את סלי כאשר הגיעה לכפר ורבורג במסגרת פרויקט של ארגון חקלאים צעירים מאנגליה. בשנת 1973 נישאו השניים והקימו את ביתם בכפר ורבורג. נולדו להם ארבעה ילדים: אילן (נולד ב-1975), אושרי (נולד ב-1977), יונתן (נולד ב-1980) ודנה (נולדה ב-1983).

ביתם של שי וסלי היה בית פתוח, חם ומכניס אורחים, שהפך למרכז המפגש של המשפחה המורחבת והחברים. שי היה עמוד התווך המשפחתי – אדם רחב לב, חסון, תמיר ובעל הילה סמכותית, שניחן בחוש הומור נפלא, אהב להצחיק ולצחוק בצחוק רם ומדבק, והיה ידוע באהבתו הגדולה לשירתן של להקת "הגשש החיוור".

לצד עבודתו החקלאית, תרם שי רבות לקהילה ולציבור:

בתחום הספורט: החל משנת 1984 לקח חלק מרכזי בארגון וקידום ליגות הכדורסל והקט-רגל במועצה האזורית באר טוביה, תוך דגש על ליגות הילדים. בהמשך כיהן כרכז הליגות של המועצה ושימש כפוט באיגוד הכדורסל.

בתחום ההתנדבות והביטחון: התנדב למשטרת היישובים ושימש כרכז הביטחון (רב"ש) של כפר ורבורג במסגרת משמר הגבול, מתוך תחושת שליחות עמוקה להגנה על ביתו ועל שדות המושב.

נפילתו
ביום ו' בתמוז תשנ"ז (11 ביולי 1997), כחלק משירותו כרב"ש במסגרת משמר הגבול, חזר שי לביתו ממשמרת לילה מפרכת של סיורים בשדות המושב, ולקה בדום לב פתאומי.

רב-סמל ראשון שי שפירא נפל בעת שירותו והוא בן חמישים בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בכפר ורבורג. הותיר אחריו אישה, שלושה בנים, בת, שני אחים ושתי אחיות.

על מצבתו חקקו בני משפחתו: "בעל, אבא, אח, דוד, גיס, חבר, אהוב".

הנצחתו

בספורט: במשך 15 שנים נערך לזכרו ערב סיום שנת הפעילות הספורטיבית במועצה האזורית באר טוביה. כמו כן, גביע איגוד השופטים בכדורסל באזור המרכז קרוי על שמו ומוענק מדי שנה לשופט מצטיין.

בכתובים: שנה לאחר נפילתו הוציאה המשפחה את חוברת הזיכרון "שי", ובה תמונות, סיפורים ודברי זיכרון.

באנדרטאות: שי מונצח באנדרטה לחללי משמר הגבול בצומת עירון (עירון/ברקאי), באתר המשטרה "גלעד לזכרם", ובאנדרטת חללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש.

יהי זכרו ברוך.