סמ"ר שרוף אימן ז"ל

אודות

ילדות, נעורים וחינוך
איימן שרוף נולד ביום 2 ביולי 1982 בכפר עוספיה שבכרמל, בן לעדה הדרוזית, בנו של עליה וסמוח (סמטח). הוא היה ילד יפה תואר, חייכן, ביישן ומלא מרץ שחיפש תמיד תנועה ועשייה, בבית ומחוצה לו.

אימן גדל והתחנך בכפר הולדתו. את לימודיו החל בבית הספר היסודי ב' בעוספיה, שם הרשים את מוריו בחוכמתו ובתבונתו. בהמשך למד בחטיבת הביניים "אורט עוספיה" והתבלט בחיבתו למתמטיקה ולמקצועות הספורט. הוא השתתף באופן פעיל בענפי הספורט השונים, הצטיין בכדורגל ובריצות, והרבה לשחות ולשחק כדורסל.

האנרגיות החיוביות של אימן באו לידי ביטוי ביחסיו החמים עם מוריו ועם חבריו. בסיום לימודי החטיבה עבר ללמוד בתיכון השש-שנתי "אורט רונסון" – בית ספר משותף לילדי עוספיה ודלית אל-כרמל – וסיים בהצלחה את לימודיו במגמת חשמל.

קרובי משפחתו מעידים עליו: "אימן היה ילד שאהב את המשפחה, דאג להורים ולבית כולו".

שירות צבאי ולוחמה
עם הגעת מועד גיוסו, בנובמבר 2000, נענה אימן לבקשת אביו להצטרף לזרוע "משמר הגבול" (מג"ב) ולהמשיך את המסורת המשפחתית שבה החל אחיו הגדול. הוא התגייס למג"ב מתוך נכונות גבוהה וראייה בשירות אתגר משמעותי.

את הטירונות עבר בהצלחה רבה והוכשר כלוחם ביחידת עילית של מג"ב. בסיומה שובץ בפלוגה ו', אשר נשלחה לשרת בגזרה מורכבת ומתוחה בחברון, בשכונת אבו סנינה.

אימן אהב את שירותו, הפגין אומץ לב, ביטחון עצמי ומסירות עמוקה. מפקדו העיד עליו שהיה "לוחם שביצע כל משימה על הצד הטוב ביותר – בשקט, בצניעות ובאמונה מלאה". חבריו לפלוגה סיפרו שהיה בחור שקט, צנוע ושואף להתקדמות.

לאחר קרוב לשנתיים של שירות מבצעי אינטנסיבי בחברון, נפצע אימן בתאונת דרכים בכפרו וסבל מכאבים קשים בידו. בתום תקופת שיקום והחלמה, הועבר לשרת באנדרטת משמר הגבול בצומת ברקאי, הסמוכה למקום מגוריו.

נפילתו
אימן הספיק לשרת באנדרטה שבוע אחד בלבד בטרם נגדעו חייו.

ביום ט"ו בחשון תשס"ג (21 באוקטובר 2002), עלה אימן על אוטובוס "אגד" בקו 841 בתחנה הסמוכה לאנדרטת משמר הגבול בצומת ברקאי, בדרכו לביתו. כשהגיע האוטובוס לצומת כרכור-עין שמר ועצר בתחנה לכיוון חדרה, נצמד אליו ג'יפ נפץ עמוס בעשרות קילוגרמים של חומר נפץ והתפוצץ. בפיגוע קטלני זה נרצחו 14 בני אדם ועשרות נפצעו.

יחד עם אימן נפלו בפיגוע שתי לוחמות מג"ב ששירתו איתו באנדרטה: סמל שני ליאת בן עמי ז"ל וסמל שני אתי פסחוב ז"ל.

סמל-ראשון אימן שרוף נפל בפיגוע החבלני בצומת כרכור והוא בן עשרים בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

אימן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעוספיה. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה, ובהם בני העדה הדרוזית, השר לביטחון פנים עוזי לנדאו, מפקדי משמר הגבול ומפקדי משטרת ישראל.

אימן הותיר אחריו הורים – עליה וסמיח, וארבעה אחים – סלמאן, קיסר, שרוף ומערוף.

דברי זיכרון והספדים

מפקדו ספד לו: "בשקט האופייני לך, ללא דיבורים ובאצילות רבה, ביצעת כל מטלה שהוטלה עליך. יותר משנה היית לוחם במג"ב חברון ונלחמת תחת אש צלפים".

חבריו לפלוגה כתבו למשפחה: "אימן היה בחור עליז ואמיץ, אדם שאי אפשר לשכוח אותו. איבדתם בן יקר בעל מוטיבציה גבוהה, חוש הומור ובראש ובראשונה בן אדם להתייחס לכולם כאחד – כחברים וכאחים".

אביו כתב לזכרו:

"תמיד תישאר בזיכרוננו / היית נשמה טהורה / היית כה אמיץ / בן רגע שאיפותיך נמוגו... / היית אדם וחברמן / היית חבר נאמן / חייך היו כה קצרים / לא הספקת לממש כלום / כי המזל לא האיר פנים / ובעיני הורים וחברים / תישאר גיבור לנצח נצחים."

יהי זכרו ברוך.