רפ"ק ששון יוסף ז"ל

אודות

ילדות, עלייה ונעורים
יוסף (יוסי) ששון נולד בסוריה ביום ט"ז בתשרי תשי"ב (16 באוקטובר 1951), בנם של רינה וישראל. יוסף נולד למשפחה ברוכת ילדים, אח לארבעה אחים ואחד-עשר אחיות ואחים בסך הכל: אברהם, יצחק, יעקב, ניסים, נעמי, בתיה, אסתר ושרה.

בהיותו כבן שנתיים, עלה יוסף עם משפחתו לארץ ישראל. המשפחה השתקעה בפתח תקווה, שם גדל והחל את מסלול לימודיו בבית הספר היסודי. בהמשך עבר ללמוד ולתפתח בפנימייה בכפר חב"ד.

מנעוריו ניחן יוסף בסקרנות טבעית, בשאפתנות, בטוב לב ובאכפתיות עמוקה לזולת. הוא בלט בכושר מנהיגות, בשמחת חיים וביכולת לרכוש חברים וידידים בכל תחנה בחייו.

שירות צבאי, פיקוד ומשמר הגבול
בשנת 1969 התגייס יוסף לצה"ל ושובץ כלוחם במשמר הגבול (מג"ב) של משטרת ישראל. בתום שירותו הסדיר, מתוך תחושת שליחות עמוקה, בחר להמשיך לשירות קבע במסגרת החיל.

לאורך שירותו עבר מסלול פיקודי מקיף ומרשים:

בתחילת דרכו שימש כמפקד וכסמל טירונים בבסיס ההדרכה "בית חורון", שם חינך דורות של לוחמים.

בשנת 1976 יצא לקורס קצינים ובסיומו הוסמך כקצין ושירת כמפקד מחלקה.

בחלוף השנים מונה לשלל תפקידי פיקוד ומטה בכירים, ובהם: מפקד מתקן, סגן קצין מתקנים ומפקד גזרה.

יוסף היה קצין מסור, יסודי ומעמיק, אשר למד בשקדנות כל משימה שהופקדה בידיו והפך למוביל בתחומו. כמפקד, דגל ביחס חם, אנושי ומבין לפקודיו. תפיסתו הפיקודית התבססה על הקשבה, רגישות והבנת צורכי הפרט, ורק לאחר מכן נתינת הפקודות. משום כך זכה לאהבה רבה, להערכה ולשיתוף פעולה מלא מפקודיו ומחבריו לנשק.

מחודש אוקטובר 1991 ועד פברואר 1992 השתתף בקורס פיקוד ומטה (פו"מ) של משטרת ישראל וסיימו בהצטיינות. בתעודת הגמר נכתב עליו:

"כקצין שבא ממשמר הגבול ולא עסק מעולם בעבודה משטרתית, הפתיע בידענותו הרב בכל תחומי העשייה המשטרתית אותה למד וידע להפנים מהחומר התאורטי שבא לידיו. ראויה לציון העובדה שידענותו זו הבלתי רגילה הביאה רבים מחבריו שיתייעצו איתו וייעזרו בידיעותיו. השקיע בלימודים השקעה יוצאת דופן, ורצונו להצליח אכן נשא פרי. ראוי בהחלט לתפקידים בהם יוכל לתרום מתכונותיו אלה של יסודיות, מסירות רבה ורצון עז להצליח".

בנובמבר 1992 מונה לתפקיד סגן קצין משמר יישובים במרחב דרום של מג"ב, והיה מועמד לקידום לדרגת סגן-ניצב (סנ"צ).

משפחה, תחביבים וספורט
ביום 19 ביוני 1975 נישא יוסף לבחירת ליבו, תמר. בני הזוג קבעו את ביתם ביפו, ונולדו להם שלוש בנות: רינת, קרן ותיקי. יוסף היה אב ובן זוג מסור, אוהב ודואג, והיווה עמוד התווך של המשפחה.

יוסף הקפיד לשמור על כושר גופני גבוה, יצא לריצות יומיות והתעמל באופן סדיר. הוא שיחק בקבוצת הכדורגל של משמר הגבול, השתתף בתחרויות ספורט במסגרת השירות וזכה בגביעים ובמדליות רבים על הישגיו.

בזמנו החופשי אהב לטפח את הגינה בחצר ביתו, ולטייל בחיק הטבע ברחבי הארץ יחד עם משפחתו וחבריו הרבים, תוך עריכת מפגשים חברתיים ואירועי "על האש".

נפילתו
בחודש בדצמבר 1992 הובהל יוסף לבית החולים בעקבות כשל בליבו. הוא עבר ניתוח מורכב, אך בעקבות סיבוכים רפואיים עלו בתוהו מאמצי הרופאים להצילו.

רב-פקד יוסף ששון נפל בעת שירותו ביום ט"ו בכסלו תשנ"ג (10 בדצמבר 1992), והוא בן ארבעים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון.

הותיר אחריו אישה – תמר, שלוש בנות – רינת, קרן ותיקי, אם – רינה, ואחים ואחיות.

הנצחה וזיכרון
על קברו חקקו אוהביו את המילים: "זכרך לא ימוש מליבנו".

בנותיו ספדו לו באהבה עמוקה: "העולם נותר עם חלל עמוק מאוד ופתוח ללא אבא שעלה לשמיים. מלאך היית איתנו, ועכשיו אתה מלאך אצל אלוהים".

אחת מבנותיו כתבה לזכרו שיר מרגש:

"לפעמים אני מקנאה / בעננים ובכוכבים / שהם אליך כה קרובים ...
אתה נמצא שם במרומים / ואותנו השארת יתומים / לפעמים אתה מופיע בחלומות / שבאים לנו פעמיים בלילות ...
כוחו תמיד נמצא בי / וזהו המקום שבו נמצא כיום אבי ...
בלעדיך לחיים אין חשיבות / בלעדיך בעולם אין יציבות / היית הכול בשבילנו / שייך היית אך ורק לנו ...
באחרית הימים אנו נתראה / ואני אותך עוד אראה".

יוסף מונצח במספר אתרי זיכרון מרכזיים:

ב"גן הבנים" ובבית "יד לבנים" בתל אביב-יפו.

באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול בצומת עירון.

באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש.

בדף הנצחה מיוחד באתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל, הכולל תמונות משפחתיות ופרקים מתולדות חייו.

יהי זכרו ברוך.