רפ"ק יוחנן באנון ז"ל, קצין ימ"ר וסוכן סמוי במג"ב ובמשטרה, בן יעקב וארלטה. יליד ירושלים. נפטר כנכה צה"ל עקב פציעה מבצעית ב-18.6.2013 (י' בתמוז תשע"ג) בגיל 53. נטמן בהוד השרון, הותיר אישה (אדריאנה), 4 ילדים (יובל, אלה, יצחק ומאיר), אם ואחים.
ילדות, נעורים ולימודים
יוחנן באנון נולד בירושלים ביום ה' בטבת תש"כ (5 בינואר 1960), בנם של ארלטה ויעקב. יוחנן גדל והתחנך בירושלים, אח לנפתלי, איתמר, גילה ויוסי. את ראשית לימודיו עשה בבית ספר יסודי בשכונת מגוריו.
בכיתה ח' עבר ללמוד בתנאי פנימייה בכפר הנוער הימי "מבואות ים" שבסמוך למכמורת. יוחנן השתלב היטב בחברה ובלימודים, גילה כישורים בולטים ואהבה עמוקה לתחום הימאות. בני משפחתו סיפרו כי באחד מימי ההפלגה, עת התחוללה סערה בים, גילה תושייה ואומץ לב יוצאי דופן כאשר היה היחיד מבין החניכים שירד לקשור את חבלי כלי השיט – פעולה שזיכתה אותו בציון לשבח ממדריכו. כעבור שנה נאלץ לעזוב את הפנימייה בשל סיבה רפואית והמשיך את לימודי התיכון בירושלים.
יוחנן היה נער שובב, מלא אנרגיה, סקרן ואוהב ספר, שביקר דרך קבע בספריית בית הספר. הוא אהב מאוד בעלי חיים וטיפל במסירות בכלב המשפחה, בלייקי. הטיולים עמו ברחבי ירושלים הפכו למזוהים ביותר עם ילדותו; באחד המקרים אף שבר את האגן כשרץ אחרי הכלב ונתקל בסלע, אך רוחו לא נפלה – הוא המשיך להגיע לבית הספר בכיסא גלגלים מיוחד שבנו עבורו בעזרת גלגל ים.
שירות צבאי ושירות במערכת הביטחון והשיטור
בהגיעו לגיל גיוס, התגייס לצה"ל ושירת שירות צבאי מלא, במהלכו יצר קשרים חברתיים עמוקים וביצע את כל משימותיו בהצטיינות.
לאחר שחרורו מצה"ל, התגייס למשמר הגבול (מג"ב) במשטרת ישראל. הוא עבר הכשרות מקצועיות מגוונות ושימש בתפקיד סוכן סמוי במטה היחידה בירושלים. בתפקיד זה הפגין נחישות, אומץ לב ויכולות מקצועיות גבוהות.
בשנת 1987 עבר לשרת ביחידה המרכזית (ימ"ר) תל אביב, שם מילא מגוון תפקידי שטח. בהמשך יצא לקורס קצינים, ובסיומו שירת כקצין בשטח, בין היתר בגזרת ג'לג'וליה. אשתו סיפרה כי התושבים המקומיים כינו אותו ביראת כבוד "יוחנן המשוגע", מכיוון שלא הראה פחד מעולם והפגין נוכחות סמכותית ובלתי מתפשרת.
במהלך פעילות מבצעית לפיזור הפגנות באזור ג'לג'וליה, נפגע יוחנן בריאותיו כתוצאה משאיפת עשן כבדה. הוא פונה לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, ולאחר סדרת ניתוחים לייצוב מצבו ואשפוז ממושך, הוכר כנכה משרד הביטחון וחזר להמשיך את שירותו המבצעי.
עם שובו ליחידה, מילא תפקידי פיקוד מרכזיים במפלג תשאול ובמחלק איסוף וסוכנים בימ"ר תל אביב. חבריו ליחידה תיארו אותו כ"קצין וג'נטלמן" וכאיש מקצוע ממעלה ראשונה. בתפקידו האחרון כיהן כראש מחלק איסוף וסוכנים בדרגת רב-פקד (רפ"ק), עד לפרישתו מהשירות בשנת 1997.
משפחה, זוגיות ואישיות
לצד הקריירה המרשימה במשטרה, נישא ליעלי. מנישואים אלה נולדו להם בן ובת – יובל ואלה. יוחנן היה אב תומך, מעורב, נוכח ומפרגן בכל צעד בחייהם.
בשנת 2003 הכיר את אדריאנה בזכות שידוך שערכה אחותו, והשניים נישאו באהבה גדולה. אדריאנה סיפרה כי יוחנן, אותו כינתה בחיבה "יוחצ'י", היה בן זוג אוהב, מסור, אכפתי ונאמן ששם את רווחתה בראש מעייניו. מנישואים אלו נולדו להם שני בנים – יצחק ומאיר. יוחנן הקפיד לשמור על קשר חם וקרוב עם ארבעת ילדיו, יצא איתם לטיולים רבים ביערות ברחבי הארץ, ונדמה היה כי הוא מתמלא גאווה מכל הצלחה והישג שלהם.
יוחנן היה איש משפחה מסור באופן יוצא דופן. הוא סעד את אביו ברגעיו האחרונים, סייע לאמו בכל צורך ושמר על קשר קרוב ואוהב עם אחיו ואחותו. אהבתו הגדולה הייתה המטבח, שם שקד על בישול מטעמים כיד המלך עבור בני הבית.
עולם הרוח, הקבלה וספרו "החיים על פי הזוהר"
לאורך השנים נעה המשפחה בין אורח חיים חילוני לחזרה בתשובה, ובהתאמה העתיקה את מגוריה לערים שונות ברחבי הארץ: מתל אביב לצפת, ירושלים, רמת גן, ערד, בני ברק והוד השרון.
בתקופת מגוריהם בבני ברק, העמיק יוחנן בלימודי הקבלה והזוהר ואף חיבר ספר בשם "החיים על פי הזוהר". הרעיון לכתיבת הספר נולד בעקבות חלום שחלם על רבי שמעון בר יוחאי ועל סבו, אליו היה קשור נימי נפשו. בעקבות החלום רכש בעצמו שליטה מלאה בשפה הארמית – בקריאה ובכתיבה.
במרוצת השנים הוכר כמומחה בתחום, העביר הרצאות על תורת הקבלה, שיעורים ברדיו, הפעיל את אתרי האינטרנט "בחגוי הסלע" ו"זוהר החיים", ומדי יום שישי הוציא עלון תורני לתושבי הסביבה אשר כינו אותו בתואר הכבוד "רב".
פטירתו והנצחתו
לאורך השנים הידרדר מצבו הבריאותי כתוצאה מסיבוכי פציעתו, הוא סבל משיתוק בגפיו ונזקק לאשפוזים תקופתיים.
רב-פקד יוחנן באנון נפטר ביום י' בתמוז תשע"ג (18 ביוני 2013), והוא בן חמישים ושלוש בפטירתו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין "נווה הדר" בהוד השרון.
הותיר אחריו אישה – אדריאנה, בת – אלה, שלושה בנים – יובל, יצחק ומאיר, אם – ארלטה, ושלושה אחים ואחות.
על מצבתו חקקה רעייתו את המילים: "חי את חייו ע"פ הזוהר, תהיה בלבי לנצח".
חברו עמרם ספד לו בהתרגשות: "חבר יקר מאוד, מודל לחיקוי שלי. הייתה לי הזכות לפגוש אותו במספר תחנות בחיי. מקווה שהזכות שלך תגן עליי. נוח על משכבך בשלום, רבי יוחנן".
יוחנן מונצח במספר אתרי זיכרון:
בדף הנצחה מיוחד באתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל.
באנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל במכללת השוטרים בבית שמש.
בתחנת היחידה המרכזית (ימ"ר) תל אביב, שבה שירת לאורך שנים רבות.