סמ"ר גיא שמחי

אודות

סמל ראשון גיא שמחי ז״ל

סמל ראשון גיא שמחי, בנם הצעיר של אורית ודדי, נולד ביום ז׳ בסיוון תשס״ג (6.6.2003) בקיבוץ רעים שבנגב הצפוני. אח לתומר ולאלון. כבר מילדותו ניכרו בו תכונות של מנהיגות טבעית, אומץ לב ואהבת אדם. בני משפחתו וחבריו כינו אותו “גיאגו” – שם שביטא את שמחת החיים, הקלילות והחום שהפיץ סביבו.

גיא גדל והתחנך בקיבוץ רעים והיה “ילד טבע” במלוא מובן המילה – חזק בגופו וברוחו, פעלתן, סקרן ומלא אנרגיה. אימו תיארה אותו כ“ילד שיוצא במהדורה מוגבלת”, כזה שניחן ביופי פנימי וחיצוני, ביכולת להוביל ובאהבת חיים יוצאת דופן. את לימודיו החל בבית הספר היסודי “ניצני אשכול” בקיבוץ מגן.

בהיותו בן שש עבר עם משפחתו לבייג’ינג שבסין, בעקבות מינויו של אביו לנספח צה״ל. שם למד בבית ספר בינלאומי עם תלמידים מרחבי העולם, הצטיין בענפי ספורט שונים ובהם כדורגל, שחייה ורוגבי, והרחיב את אופקיו התרבותיים. בחופשות טייל עם משפחתו ברחבי סין ובמדינות שכנות, צלל, טיפס על הרים וגלש במדרונות מושלגים – תמיד מחובר לטבע ולאתגר.

עם חזרת המשפחה לארץ, כשהיה בן תשע, השתקעו בגדרה. גיא למד בבית הספר היסודי “רעות” ובהמשך בתיכון “דרכא–רמון”. במהרה הפך לדמות מרכזית ומובילה בשכבה: כריזמטי, חברותי, חייכן ואוהב אדם. הוא ידע לחבר בין אנשים, ליצור חבורות מגובשות, ולדאוג במיוחד לילדים שהתקשו להשתלב חברתית. גיא היה חניך ובהמשך מדריך בתנועת הנוער “מכבי צעיר”, ושימש דוגמה אישית לאחריות, נתינה והובלה.

גיא הצטיין בספורט – אתלט, שחקן כדורסל וכדורעף – והיה חזק בגופו ובנפשו. הוא אהב את מדינת ישראל ועם ישראל, טייל בארץ לאורכה ולרוחבה, והכין את עצמו במודע לשירות משמעותי בצה״ל.

ביום 12.8.2021 התגייס לצה״ל ושירת בסיירת צנחנים. במהלך שירותו סיים קורס מפקדי כיתות, שימש כרב־סמל פלוגתי בבסיס האימונים החטיבתי, ולאחר מכן חזר לצוות הלוחמים הוותיק בסיירת. גיא ראה בפיקוד שליחות. ב“מחברת המפקד” שלו כתב משפטים שהעידו על עולמו הערכי: על הקרבה למען הצוות, על עמידה איתנה גם ברגעי קושי, ועל אמונה עמוקה בכוח האדם והחברות.

ביום שישי, 6 באוקטובר 2023, היה גיא בחופשה מהיחידה ויצא עם חבריו למסיבת הטבע “נובה” סמוך לקיבוץ רעים. עם פרוץ מתקפת הטרור בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, גילה תושייה יוצאת דופן. תחת אש רקטות וירי, הוביל שנים־עשר מחבריו דרך השדות אל קיבוץ רעים, שאותו הכיר היטב מילדותו, במטרה למצוא מחסה.

כאשר חדרו מחבלים לקיבוץ, דאג תחילה שחבריו יהיו בממ״ד – ואז, מתוך תחושת אחריות עמוקה, יצא שוב ושוב לשטח כדי לאתר צעירים שברחו מהמסיבה והסתתרו במיגוניות ובשיחים. בביטחון ובקור רוח פנה אליהם, הוביל אותם למרחבים מוגנים, והציל חיי אדם רבים.

ללא נשק, לבוש במכנסיים קצרים בלבד, נותר גיא בסלון הדירה כדי להגן על חברו החמוש. כשהמחבלים פרצו פנימה, נלחם בהם בידיים חשופות, חנק מחבל, ונפצע קשה מרימונים שהושלכו לעברו. גם אז המשיך להיאבק, עד שנורה ונהרג מחוץ לדירה. בגבורתו, במסירות נפשו ובהקרבה מוחלטת, הציל גיא כשלושים בני אדם – חברים וזרים כאחד.

סמל ראשון גיא שמחי נפל בקרב ביום כ״ב בתשרי תשפ״ד (7.10.2023), והוא בן עשרים בלבד. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בגדרה. הותיר אחריו הורים ושני אחים, משפחה אוהבת וחברים רבים.

דמותו של גיא מונצחת ביוזמות חינוכיות וקהילתיות רבות, בכתיבה, במוזיקה ובמעשי חסד ואחדות. לעילוי נשמתו נכתב ספר תורה, הנודד בין בתי כנסת ברחבי הארץ כסמל לאחדות ישראל.

גיא חי חיים קצרים אך מלאים, חיים של ערכים, מנהיגות, אהבת אדם ואומץ לב. מורשתו ממשיכה להאיר, לחבר ולחזק – עדות לכך שגם ברגעים החשוכים ביותר, רוח האדם והנתינה אינן נכבות.

יהי זכרו ברוך.