ליבי כהן מגורי ז"ל

אודות

🌟 ליבי כהן-מגורי ז"ל (5.6.2001 – 7.10.2023)
לב פועם של אור, אהבה וחיים שנגדעו באבחה אחת – אך ממשיכים לפעום בלבבות כולם.

🧡 ילדות ונעורים
ליבי נולדה וגדלה בתל אביב, אחות תאומה לתומר ואחות בכורה למאיה. ילדה עם עיניים טובות ולב ענק, שמילאה את עולמם של סובביה בשמחה, הומור ואהבה. היא אהבה סוסים מגיל צעיר, רכבה בתחרויות, הצילה בעלי חיים מהרחוב, ואהבה את החיים בפשטותם וביופיים.

👩‍👧 קשר יוצא דופן עם הוריה היקרים
הקשר של ליבי עם אמה, שלי, היה קשר בל ינותק – חברות אמיצה, קירבה כמעט על-טבעית. הן דיברו על הכל, בכל שעה, שיתפו, צחקו, בכו – ליבי ראתה באמא עוגן, מורת דרך, ובתוך הלב – גם נשמה תאומה.
גם עם בן זוגה של האם, פרופ' יריב יוגב, נרקמה מערכת יחסים עמוקה, כנה ואוהבת. יריב היה לה כמו אב, והיא העריכה אותו מאוד. הוא ליווה אותה באהבה ובגאווה, והיא הרגישה בטוחה לצידו.

🎖️ שירות צבאי מעורר השראה
ליבי שירתה כקצינת חי"ר מצטיינת, נבחרה לתפקידים בכירים וניהלה לחימה בפיקוד דרום. היא הייתה דמות נשית חזקה, חכמה ונחושה, שפעלה באחריות ובשליחות אמיתית.

🌍 מסע אל העולם – ואל הלב
לאחר השחרור, טיילה במשך שבעה חודשים בדרום אמריקה – למדה סלסה, צללה, התנדבה, התרגשה, כתבה, שרה, צילמה, והביאה לכל מקום אליו הגיעה את אותה רוח מיוחדת שנשאה איתה תמיד.

💔 הרגע האחרון
בשעות הבוקר של ה-7 באוקטובר, במהלך מתקפת הטרור בפסטיבל נובה, ליבי נפרדה מהם בשיחת טלפון מצמררת. בקול רועד אך שלם, אמרה:
"אמא, אני אוהבת אותך. יריב, אני אוהבת אותך. איפה תומר ומאיה?"
המילים הללו, שהפכו לצוואה של אהבה ואור, נחקקו לנצח בלבם.

🕯️ הנצחה חיה
משפחתה ממשיכה להאיר את דרכה של ליבי דרך עמותת "ליבי איתך", התומכת בנשים, בילדים, ובחיים. גם "מרפאת ליבי" שהוקמה בבית החולים איכילוב ע"ש ליבי, מעניקה טיפול לנשים במצבים רגשיים מורכבים – זכר לאומץ וללב של ליבי.

ליבי כהן-מגורי ז"ל הייתה לב מהלך, לב אוהב, לב לוחם – ולב שלא יפסיק לפעום.
היא הותירה אחריה שליחות, אור, משפחה שממשיכה להילחם – ומורשת.