הבת הודיה - באזכרת ה 30
אבא
לפני חודש עמדתי פה בדיוק ודיברתי או יותר נכון בכיתי את חיי, ועכשיו שוב
וחד שמשמעות זה החודש הכי ארוך בחיים שלי
30 ימים בלעדיך שמרגישים כמו חיים שלמים
אבא
עוברים עלינו 30 ימים הזויים ואחרים
אנחנו מקובצצים ביחד בבית הכי קרוב אחד לשני ולכולנו יש חור ענק בלב
עוברים מבכי קשוח לצחוק מכאיב בבטן
הגעגוע ואדישות מתחברים פה
הבית והמשפחה הפכו להכל בשביל כולנו
אבא
אנחנו לומדים עליך כל יום עוד קצת מגלים עליך עולמות ולא מגלים כלום
הכל ידענו
איזה איש היית בכל מעגל
כמה נגעת בלבבות של התלמידים שלך
איזה כיבוד הורים מטורף היה לך
כמה שטותניק וילד היית
איזה אבא ובעל אוהב וקרוב אתה
ולי הדבר הכי חזק זאת היראת שמיים שלך
מגיעות אלינו תמונות שלך כל הזמן עם טלית ועם דף יומי ושומעים פה סיפור על מניין ופה על לימוד עם תלמיד לפני התפילה
וכמה התורה הקב״ה היו נוכחים בחיים שלך
והדברים שלך הגיעו לא מזמן גם זה סיפור בפני עצמו..
וכל כך הרבה ספריי קודשה היו איתך שם בעזה
ובניהם ספר אחד שחיבר בנינו, שהיה ממש חבל כזה שקשר
בכיתה יא קניתי לך מסילת ישרים קטן כזה שהלך איתך לכל מקום
מידי פעם הזכרת לי שהוא איתך ותמיד תמיד והיית גאה בי ובו ומחייך פשוט מאושר ככ
אבא אמא אמרה לי יום אחד שאתה פשוט מסילת ישרים מהלכת
מדויק אה?
איש טוב ונעים כל היום נע בין איזוני החיים בקסם בילתי אפשרי אבל הכי אפשרי שיש
בעדינות ומתיקות אין סופית
אבא הגעגוע רק מתחיל והחיים כמו התחילו מחדש
צעד צעד טיפה טיפה
הכל אחר עכשיו בלעדיך הכל שונה
כל אחד מאיתנו לומד ובוחר מחדש איך יראו החיים שלו ושלנו כמשפחה
אבא משו שכבר הספקתי ללמוד בתוך התקופה הקצרה ולא נגמרת הזאת
זה שכשאדם ככ אהוב הולך הולכים איתו גם החלומות
החלומות שלו
החלומות שלנו
החלומות שלי
וכמו שלומדים ללכת מחדש גם לומדים לחלום מחדש
חלומות אחרים שונים או דומים אבל עם ריח אחר
אבא
רציתי רק לומר פה תודה
תודה ענקית על מה שהשארת פה על מי שהשארת פה
תודה שהשארת את אמא
היא נדירה מה זה הדבר הזה?
אני בטוחה שאתה היית אוסף אותה איתך בדרך למעלה
כי אתם אחד
אז תודה
תודה שהשארת לנו את המשפחתיות החונקת והאוהבת שלנו זה מטעין אותנו ככ
תודה שהשארת לנו קצת ממך בכל אחד
באחד מהשלום שלך באחת את האמת שלך בכולם פיזרת ניצוצות והשקעת בזה בחייך וזה ממשיך להקרין גם עכשיו
אבא אנחנו מרגישים אותך
ורוצים להמשיך להרגיש כל החיים
תפעל שם שלמעלה בשביל עם ישראל
תפעל בשביל המשפחה שלנו
בשביל אמא
וגם בשבילי
אני יודעת שבטח כל התשומת לב הזאת עושה לך פריחה
אבל אנחנו כבר חודש רק נושמים אותך, ונוסעים לכל מקום רק בשביל לשמוע או לראות מישו שהיה לו קשר או חיבור אליך
סמינריון כזה טליה אומרת😏
אבא אהוב ויקר שלנו!
אנחנו משתדלים לעשות את הדברים בדרך שהיית שמח ואוהב.. ולהשאיר את הנגיעה שלך בדברים שאנחנו עושים
מקווים שמצליח לנו
זהו אני מסיימת
אבא תאיר לנו את הדרך תשלח לנו אור ובהירות שמחות וסיבות כל הזמן לחגוג את החיים
אנחנו אוהבים אותך אהבת נפש!!
ואתה חסר לנו מאוד מאוד!
ואנחנו גיבורים
שתדע💔
ראה עוד >
עידו חברוני
לילדים המתוקים של אילון המתוק.
שירתתי עם אילון מהיום הראשון שלו בטירונות (מרץ 94׳) ועד שהשתחררתי ממילואים ב 2010. פגשתי אותו שוב בשבוע השלישי של המלחמה כשהפלוגה היתה בקרית שמונה. נסעתי אליהם כדי להעביר שיעור ואילון העלה תמונה של המפגש הזה בווטסאפ של פלוגה ח הישנה. כששמעתי על הנפילה שלו, הדימוי הראשון שעלה לי הוא שאילון היה הַשֶּׁמֶן של הפלוגה שלנו.
שריונרים לא יכולים לחיות בלי שמן. הטנק הוא אוסף של מערכות שעובדות בעומס גבוה ונמצאות בחיכוך מתמיד. בלי שמן הם יתחממו, ישחקו, החלקים יתקעו והטנק יושבת. יש שמן מנוע ושמן ממסרת ושמן צידוד ושמן לכלי הנשק וכמובן, הגריז. כל תנועה מתחילה בבדיקת שמנים וכל טפ״ש כרוך במילוי שמנים, בהחלפת שמנים, בשימון כלי הנשק וגם בטעם של שמן שנכנס לכל מקום, כולל האוכל והשתיה.
אילון היה השמן של פלוגה ח. בכל הזדמנות לחיכוך הוא לקח אחריות ונכנס בין שני הצדדים. בכל מצב של עומס הוא לקח משהו על עצמו ואיפשר למערכת להמשיך לתפקד. כשהעניינים התקרבו לנקודת רתיחה, הוא ידע לצנן אותם בחיוך. במילואים יש הרבה הזדמנויות לחיכוך. עצם הסיטואציה ההזויה שלוקחת אנשים מהקשרים שונים ומנסה להפוך אותם לגוף אחיד שמתפקד יחד בהתאם לציפיות הצבא. ובנוסף לזה העומסים: המשימות הלא הגיוניות שנופלות מלמעלה, המפקדים שמעבירים את הלחץ לחיילים, החיילים שצריכים להתחלק במשימות וגם לנוח ולצאת הביתה ולדאוג מרחוק שהעסק לא יקרוס ושהמשפחה שנותרה בבית תחזיק מעמד.
אילון ידע לספק את כל סוגי השמנים. יושב בחמ״ל ומעביר את הפקודות, מחלק את המשימות בין האנשים וגם סתם כך משעשע אותנו בחיקויים בקשר בשעות הקטנות והמדכאות של שמירות הלילה. החיקוי הכי טוב שלו היה, כמובן, עזריה. עזריה, העירוני החילוני, שידע איך לעזור בכל מצב ואילון, המתנחל הדוס, שידע איך לחייך כל מצב. כמה משפטים של אילון עושה עזריה ועזריה עונה כמו עזריה ומצב הרוח של כולם מיד עולה. הפגישה האחרונה שלי עם אילון היתה באזכרה של עזריה.
לאחר מותו של אילון צפיתי בכתבה שנעשתה עליו ולמדתי להכיר אותו לא רק כחייל אלא גם כאבא ומחנך. הרגע הכי מרגש עבורי בכתבה היה הסיפור של הודיה על חוויית ברכת הבנים בערב שבת. ברכת הבנים היא תמצית החינוך: אהבה, הגנה והוראה. זו היתה המהות של אילון. הוא היה אבא ומחנך נפלא לא רק באזרחות אלא גם בצבא. הוא אמנם היה תותחן, חפ״ש בהגדרה הרשמית, אבל הוא לקח על עצמו תפקיד אבהי וחינוכי: הוא דאג לחלוקת המשימות הפלוגתיות ולקח על עצמו את הקשות ביותר, כמו שמספרים עליו באותה כתבה בנבה (המ״פ שלנו) ונחמיה (נהג הטנק שלי).
אילון נהרג בטנק שלו בשבת. הכנתי לזכרו פמוטי שבת מתרמילים של 5.56 ו 7.62. הפמוטים נפרדים ורק תנועת הברכה מחברת את שני חלקי הלב.
החיבוק של אבא חסר ושום דבר לא יכול להחליף אותו, אבל את הלבבות שלכם ושלו אי אפשר להפריד זה מזה.
ראה עוד >
אלקנה
היי ילדים,
אמנם שירתנו באותו גדוד אבל לצערי אני לא כלכך הכרתי את אילון. הוא היה באחד מפלוגת הטנקים ואני בסיור. אבל משהו בדמות שלו נחקקה אצלי. אני זוכר אותו בכמה רגעים קצרים של מפגש. משהו בו הרשים אותי. הוא היה מבוגר מרוב החיילים בגדוד, אבל התנהל כחייל רגיל לכל דבר. היו לו עיניים טובות ומשהו בו השרה שקט ורוגע. גם בסיטואציות מורכבות, כשקר בחוץ או מסוכן, אני זוכר אותו נינוח. אח של אשתי נרצח בפיגוע בעיר העתיקה בירושלים, קראו לו נחמיה לביא. ואני זוכר שמשהו בדמות של אילון הזכיר לי את נחמיה. אולי בגלל זה הוא נחקק אצלי כלכך חזק בזיכרון.
ראה עוד >
נחמיה חבר מהצבא
המילים שזיכית אותי להגיד.
אין סיפור- החיים הם הסיפור
מה אני יכול לספר?
שאני מרגיש חלק ממני שחסר, ממש חסר.
לא ידעתי עד כמה וכבר 30 יום שאני לומד כמה היינו מחוברים, מה היא רעות, פשוטו כמשמעו מה היא רעות.
להיות בחיבור מיוחד.
וזה הסיפור של אילון, הוא תמיד ביקש חברותא, תמיד עשה ביחד הוא לא ניסה להיות סוליסט או מרכז, הוא תמיד רצה לחלוק ולעשות יחד.
שולף את הגמרא מתא תותחן ואומר בא נלמד דף יומי.
יש תפילה? קורא לי ואנחנו שרים ביחד הלל של ראש חודש חשוון בחניתה, זמירות שבת בקרית שמונה, הגבאי בחצרצשל בוכריס, קבלת שבת במרגליות בבית של יורם בבית הכנסת שהקמנו יחד, או בחושך מוחלט במשטח חמה מתבלבלים יחד כי לא זוכרים בעל פה.
יש משימה? בא נעשה את זה ביחד.
צריך לנקות אחרי שכולם הלכו ? רותם אליו ועושים ביחד.
הדבק המחבר של כל חבורת המלאכים הגיבורים המופלאה של פלוגה ח.
החיבור המופלא שכעת הוא נצחי עם איתן, עם עזריה.
החיבור העמוק לניר ונתנאל חיבור שהוא זה שירפא אותם.
הכל יחד בחיבורים. מי יכול לסרב לחיבורים.
היינו תמיד מחפשים אחד את השני,כדי לעשות ביחד. ועכשיו בזכותך התחברתי למשפחה המתוקה שלך, לילדים, לאסף לציפי, לאמא ואבא שלך. ועכשיו ממש עכשיו הוספת לי עוד חיבור לאיתן בן דודך שכל כך הרבה סיפרת לי עליו.
זה בקשה כל כך עמוקה, להיות תמיד ביחד, להבין שתמיד יש מה לתת ותמיד יש מה לקבל ולכן כדאי להיות ביחד.
אילון היה איש של חיבורים, ומי שמבקש חיבורים כולם מבקשים להיות חברים שלו ולהיות מחוברים אליו.
ועכשיו נותרנו בודדים עם המשימה הגדולה להמשיך לעשות חיבורים.
חיבור זה לא סיפור זה חיים.
חיים של חיבור ללא תנאי בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
חייו של אילון חברי ורעי.
ראה עוד >
בן דוד של אילון - איתן הרצל
צר לי עליך בן דודי אילון.
איך נפרדים מהבר פלוגתא הכי יקר שלי? מורה ומחנך נערץ על תלמידך. ב-7.10 קמת ועזבת הכול, יצאת להגן על המולדת שלנו, מדינתנו שאנחנו כל כך אוהבים. לוחם, גיבור ישראלי. בשעה שאתה התנדבת לשרת במילואים בגליל, הקמתי עם חברי את חמ”ל אחים לנשק בבית קמה, וכמוך עסקנו בהצלת חיים ופינוי תושבי העוטף. זוכר את הפירגון ההדדי, בשיחה איתך בערב שבת, כשבוע מפרוץ המלחמה, בשעה ששנינו הרחק מבתינו.
אילון, אנחנו שונים. זיהינו שתהום פעורה בינינו. אתה חרד’לי בכל רמ”ח אבריך, ואני מייסד את “אחים לנשק” כביכול האנטיתזה שלך. אני כל מה שאתה, אבל הפוך… רחוקים אבל קרובים, וכמו שנהגת לומר, לא מפסיקים להיות אחים.
כבר שנה וחצי שאנחנו בשיח מתמשך של אינספור שיחות, ווטסאפים והקלטות. לא מסכימים על כלום ושומדבר, אבל הכול בהערכה וחיבה הדדית. דנים ומתווכחים, כל אחד מייצג את עמדתו, כל אחד והאמת שלו. חלוקים ומעריכים, מקשיבים בכל הכוח גם כשקשה.
למעשה, רק על דבר אחד הסכמנו תמיד: ברור היה לנו שצריך למצוא מזור לקרע. אנחנו חייבים למצוא יחד פתרון. באחריותנו לאפשר לנו ולדורות הבאים עתיד משותף וטוב, מבוסס על ערכים יהודיים. היו לך רעיונות מעשיים, רצית לייצר מפגשים, חשבת שנוכל יחד לעזור בגישור, האמנת שזה אפשרי, לא רצית לוותר. לצערי לא התקדמנו מספיק, ומאז פרוץ המלחמה דיברנו פחות ועשינו יותר, כל אחד בדרכו. לא הספקנו למצוא את הנוסחה.
אתה יודע, הייתה לך לוויה מפרקת. מלא אנשים, כולם ממררים בבכי, משפחה מפוארת נפרדת מבנה האהוב. עצב עצום. מעולם לא ראיתי את המשפחה שלנו כל כך מרוסקת ושבורה. נורא.
אני מקשיב עתה להקלטות שהשארת לי, ודמעות שוטפות את עיניי. השארת לי מורשת של נועם הליכות, כבוד, יכולת הכלה והקשבה, והרבה רצון טוב. מצורפת תמונה עכשווית שלך, ותמונה משותפת שלנו שציפי שלחה לי ביום מותך. בטח מלפני איזה 30 שנה, בה אתה מסביר לי איזה עניין…
אהבתי אותך בן דוד יקר שלי. למרות ריבוי אי ההסכמות, אהבתי את הקשר שלנו. אנצור בליבי את הפלפולים המשותפים שלנו והשיח המלמד והמעשיר.
תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ.
ראה עוד >
אפרת יוסף
אילון גיסי היקר (בעלה של אחותי, נטע)איך אפשר לדבר עלייך בלשון עבר ואתה הבנאדם הכי חי שיש. בכל מקום אתה הכי עוזר והכי נותן בלי רעש וצלצולים פשוט כי צריך. תמיד אפשר לפנות אלייך בכל שעה ואתה תענה בהכי סבלנות שיש כמו למשל שרציתי להחליף את הריפוד של הכסאות אצלנו במטבח ואתה עם ים של סבלנות ואני עם שתי ידיים שמאליות אמרת לי שזה כל כך פשוט. בכל אירוע שלנו הייתי נותנת לך תפקיד אתה היית אחראי על מתנות שאנשים הביאו. קבוע הייתי אומרת לך שאתה הכספת. כל מפגש משפחתי הייתה אחראי על העל האש ועל כל נושא האוכל.כשהיינו עושים קמפינג בכנרת בבוקר כשקמנו אתה כבר הספקת לעשות קניות לארוחת בוקר ולהעמיד שולחן. אהבת כל כך לשחק עם הילדים שלי הם אהבו לשחק איתך כי אתה לא היית מוותר להם היה לך יצר תחרותי והם כל כך אהבו אותך אילון גיסי היקר, אילון אתה כל כך חסר לנו תשמור עלינו מלמעלה. תשלח הרבה כוחות למשפחה שלך כמה אתה חסר לנו .
ראה עוד >