למה אני צריכה להתחנן שיחזירו את הבן שלי?
אלה ימים טרופים עבור חגית חן, אימו של החייל החטוף איתי חן, שהוכרז כחלל. היא מקשיבה לחדשות, מקווה לבשורות טובות, אבל אין אף אחד שיכול לתת לה תשובות כרגע, כשרוב פרטי העסקה נמצאים תחת מעטה כבד של חשאיות.
״בימים האחרונים הבטן שלי מתהפכת לגמרי״, היא אומרת לנו, ״איתי, הבן שלי, לא ברשימה המדוברת של 33 החטופים שאמורים לצאת בשלב הראשון ואני פשוט בחרדה. את מגדלת ילד, וביום בהיר אחד הוא מתאדה לך מהחיים, ואת צריכה להתחנן שיחזירו לך אותו. למה אני צריכה להתחנן על המובן מאליו? הבן שלי התעקש על שירות קרבי משמעותי והסתובב בגאווה עם המדים והנשק. גם אני הייתי גאה בו ושמחתי שגידלתי ילד כל כך ערכי. רובי, בעלי, ואני יכולנו לחיות עם שלושת ילדינו בכל מדינה בעולם. לרובי יש אזרחות אמריקאית ולי יש אזרחות גרמנית, אבל בחרנו לחיות את החיים שלנו בישראל כי אנחנו ציונים וכי האמנו שזו המדינה היחידה בשבילנו. ועל הערכים האלה גידלנו את הילדים שלנו. זה לא במקרה שאיתי בחר ללכת לשירות קרבי. זו מכה מאוד קשה לאהבה שלי למדינה הזו. אנחנו משפחה בשבר. אני חיה את זה 24/7. לא יכולה לקחת הפסקה ולנסוע להתאוורר. אין לי הפסקה".
https://www.ynet.co.il/laisha/article/r1nqz1hdkx