0
2
3
שתף 
מעקב אחר הדף 
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
אמא
הוא היה ילד רביעי מתוך חמישה.
ילד מקסים, עם חיוך ממיס, מגיל קטן לא היה אפשר לכעוס עליו. בתור ילד, תמיד הוא היה מביא לי חיבוק כזה ענק. הייתי אומרת לו, 'אתה מטעין אותי כמו מטען לטלפון'. הוא היה מקור אנרגיה בלתי נדלה".
היו כאן מורים שלו מכל השנתונים, שסיפרו שאי אפשר היה לכעוס על אביאל. הם היו קוראים לו לשיחת נזיפה, הוא היה מחייך וזהו. גם הבוס שלו תיאר את זה. היה לו חיוך מקיר לקיר, הוא היה מתחיל לדבר איתו, ונגמר - אין איפה להכניס את הכעס. בכלל, לא היה אפשר להיכנס איתו לעימות, אין דבר שהייתי מבקשת והוא לא היה אומר 'אין בעיה אמא, עליי'. הוא לא היה אומר 'לא' על כלום. תמיד עם מוטיבציה, תמיד בחיוך. זה אביאל. הוא המיס את כל הלבבות.
ראה עוד > >
