אברהם גלעד טיברג הי"ד

אודות

אברהם נולד בפתח תקווה למשפחת טיברג לאחר אחיו *.
הבית בו גדל משתייך לזרם הדתי לאומי, בהתאם לכך, בית הספר היסודי בו למד היה ממלכתי דתי.
בתור ילד אברהם אהב לרוץ, לקפוץ ולשחק עם אחיו באופן שגרם פעמים רבות למהומה...
לאברהם הייתה ילדות ישראלית יפה כמו שהארץ הזאת יודעת לתת, הוא גדל בין אחיו הגדול * לאחותו מימי יחד עם אחיו הצעיר *.
במהלך גיל הנעורים למד בתיכון גבעת שמואל והיה פעיל בתנועת בני עקיבא, לאחר התיכון המשיך למכינה הקדם צבאית * בה הכיר חברים קרובים שליוו אותו עד ליומו האחרון וגם לאחריו.
שנות המכינה היו שנים של חיפוש עצמי והכנה לחיים בעבור אברהם כאשר בסופן התלבט האם להמשיך לישיבה גבוהה או להתגייס, באופן אופייני לו, בחר בהחלטה נחושה של רגע שהוא חייב להגיע לגולני.
אמר ועשה, אברהם הפך ללוחם עקשן ומלא אמביציה ואחר כך למפקד שידע להכנס תחת האלונקה עם פקודיו, להוביל אותם למשימות מחד ולענות על צרכיהם ומצוקותיהם האישיים מאידך.
כחייל באיכות כזו, בצה"ל זיהו את הפוטנציאל ושלחו אברהם להכשרת אלפיניסטים ללחימה בתנאי חורף קשים, ניתן לומר שנוסף למגוון התכונות יוצאות הדופן שלו, הוא היה אחד האנשים היחידים בארץ שידע ליצור איגלו בשלג...
לאחר הצבא אברהם עבד במגוון עבודות ויצא לדרום אמריקה לטיול של מספר חודשים, את הנסיעה פתח בתקופת התנדבות עם ילדים באיזורים די יכולת כלכלית וחברתית, משם המשיך והכיר חברים טובים מאוד, בין השאר את * איתה היה ממש ברגעים האחרונים של שניהם.
אברהם יצר קשרים ארוכי טווח רבים ולאחר החזרה לארץ שמר על קשר קרוב עם חלק מהאנשים אותם פגש ועליהם השפיע, כך יצא שבשבעה לאחר מותו היה ניתן לשמוע סיפורים מאנשים להם הוא עזר רבות בלי שאף אחד ידע.
גם חברי המכינה שמרו איתו על קשר כאשר הוא הדבק המחבר בין כולם ומעודד אותם לצאת ולהפגש, כזה הוא היה, החבר הזה שגורר אותך ליציאה ובסוף אתה מוצא את עצמך שוב מודה לו כי מאוד נהנית.
תקופה לפני אותה שבת החל טיברג לעבוד במרכז לנוער מתמודד "מקום אחר" בתל אביב, עבודה זו הייתה בשבילו דרך לתת לקהילה ולהתפתח אישית בעצמו, לאימו אמר כי על אף שהשכר לא גבוה הוא פשוט מרוצה ממה שהוא עושה, הוא היה מאושר.
תקופה קצרה לאחר מכן היה אמור להתחיל לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, אברהם התארגן על עצמו והתכוון להתחיל את הפרק המאוד משמעותי הזה בחייו, ואז הגיע אותו יום ארור, טיברג ו* יצאו למסיבה בסמוך לקיבוץ רעים ושם נרצחו ביידי בני עוולה, למשפחתו של אברהם נמסרה תשובה וודאית כשבוע לאחר מכן.
אברהם טיברג הוא דוגמה מייצגת לצער האיום שהביאה עלינו ההתקפה בשביעי באוקטובר מחד ולכשלונה לשבור את רוחינו מאידך.
הרצח אכן התרחש, אולם כל מי שאברהם פגש בימי חייו והשאיר בו את חותמו יזכור אותו לעד, משפחתו וחבריו יזכרו אותו וממשיכים וימשיכו את מורשתו כך שרוחו תשאר איתנו לעולמים.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן.