אהרן אהרוני ז"ל

אודות

אהרן, בן מרים ואברהם ז"ל, נולד ביום כ"ה בסיון תש"ט (22.6.1949) בעפולה ולמד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון בקיבוץ רמת-יוחנן. הוא היה תלמיד שקדן, שהסתגל היטב למסגרת בית-הספר, על-אף שקודם לכן התגלגל ממסגרת חינוכית אחת לשנייה. הוא היה עלם בהיר-עינים ובהיר-שיער, חזק ותמיר, היה אהוד על הכל והיה מסור ונכון בכל עת לעזור ולסייע לזולת. הכל אהבוהו וכינוהו בשם חיבה "אהר'לה". הוא היה רציני בגישתו לחיים ומסור לעבודתו, גם במשקו וגם מחוצה לו, במסגרת שנת- שירות בקיבוץ שדה-בוקר, ולאחר-מכן, כאשר טיפל בנוער במצוקה בירושלים ובדימונה. רגישותו בכל הקשור בנוער במצוקה נבעה במידה רבה מן העובדה שהוא חי במשפחה חד הורית אצל משפחת פיינשטיין בן שמן מחיפה וגדל וחונך אצל משפחות מאמצות, תחילה אצל משפחה ואחרי-כן ברמת-יוחנן. הוא היה מסור לאמו וכיבד את דעתה מאוד רק בעניין אחד לא קיבל את דעתה והוא ִ התנדבות ליחידה קרבית בצה"ל, על-אף היותו בן יחיד. אהרן גויס לצה"ל בתחילת חודש נובמבר 1968 והתנדב לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס שריון ובקורס למפקדי-טנקים, הוצב ליחידת-שריון בתפקיד מט"ק והוענקה לו דרגת סמל. הוא היה חייל מצויין וחבר- לנשק נאמן. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אהרון בקרבות הבלימה נגד הסורים, שניסו לפרוץ לגבולות המדינה. ביום י"א תשרי תשל"ד (7.10.1973), כשלחם אהרון עם יחידתו באזור נפח ברמת הגולן, נפגע הטנק שפיקד עליו בפגיעה ישירה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי ברמת-יוחנן. אחד ממפקדיו כתב עליו: "אהרן היה אהוב על כל מי שהכירו. ביצע את כל מה שהוטל עליו במסירות ובאחריות רבה". משפחתו הוציאה לזכרו חוברת זכרון בשם "אהר'לה".