אהרן לוריא ז"ל

אודות

בן שרה ומשולם זישא, נולד ביום ד' באלול תשט"ו (21.8.1955) בטבריה. הוריו, מוותיקי היישוב הישן, דור שישי בארץ. אביו פעיל במפלגת "אגודת ישראל" וחבר במוסדותיה העליונים. כבן למשפחה חרדית, קיבל אהרן את חינוכו במסגרת "החינוך העצמאי" בתלמוד-תורה "אור תורה" בטבריה. הוא המשיך את לימודיו ברשת "החינוך העצמאי" בתלמוד-תורה "רבי עקיבא" בבני-ברק. לאחר מכן, הוא עבר לישיבת "בית אברהם" בירושלים, ולקראת גיוסו לצה"ל עבר ללמוד בישיבה בשעלבים. כשסיים את שירותו הצבאי חזר אהרן ללמוד בישיבת "הכותל" בירושלים.

ביולי 1975 התגייס אהרן ושירת בנח"ל. יעד יישובו היה מבוא-חורון, שבעמק אילון. הוא השתלם בכמה קורסים בנושא משק ואפסנאות, וסיים קורס נגד-אפסנאי. הוא עלה לדרגת רב"ט. גם בתקופת שירותו הצבאי, עם כל הקשיים שבמסלול האימונים והשירות, הקפיד אהרן לשמור על מצוות הדת. הוא היה מקובל על הבריות, אהוב, מוכן תמיד להגיש עזרה, גם לאדם שלא הכירו כלל.

אחרי שהשתחרר מצה"ל, נשא אהרן אשה ובנה את ביתו בבני-ברק. הוא התחיל לעבוד בחברת ביטוח. הצטיין במתימטיקה והתחיל ללמוד תכנות מחשבים. אהרן הצליח בלימודיו, אולם הוא נספה לפני שסיימם.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל נקרא אהרן לשירות מילואים. על יחידתו הוטל להוביל אספקה אל הכוחות הקדמיים בגיזרה המזרחית. ביום י"ט בסיון תשמ"ב (10.6.1982) נסע אהרן בראש שיירת אספקה לבקעת הלבנון, כשלפתע הפציצו מטוסים את השיירה. אהרן נפגע ונהרג. בן 26 שנים הוא היה במותו.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "אהרון היה חבר מסור, אהוב על חבריו ומפקדיו, עשה עבודתו נאמנה".

מפקד גדודו כתב עליו: "המשאית שלו נעה בראש האספקה וספגה פגיעה ישירה. אהרן הצטיין במסירותו. תמיד ביצע את המוטל עליו בדייקנות, כשחיוך מרחף על פניו. הוא דיבר רבות על משפחתו, על לימודיו ותוכניותיו".

אהרן הובא למנוחות בבית-הקברות האזרחי בבני-ברק. הוא השאיר אחריו רעיה בהריון, בת בת חמישה חודשים, הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. שבעה חודשים אחרי שנפל נולד בנו, ונקרא על-שמו - נתנאל אהרן.