אהרן סלימאן אליהו מני

אודות

אהרן מני נולד בחברון בשנת 1877 כבן למשפחת מני הידועה. אביו היה ר' סלימאן מנחם מני וסבו ר' אליהו מני, מחשובי רבני עיראק במאה ה-19 שעלה לארץ ישראל והתיישב בחברון. אהרן קיבל בילדותו חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה בחברון, ולצד זאת השתלם בשפות זרות (טורקית עות'מאנית וערבית) עם מורים פרטיים.
בצעירותו הוא שימש כמורה לערבית בשיעורי ערב בחברון מטעם חברת "למען ציון", ביחד עם דודו מלכיאל מני. הוא הפיץ בקרב צעירים יהודים בחברון ספרות השכלה וכתבים ציוניים. בהמשך הוא התחיל לעבוד כפקיד בממשל העות'מאני, ונבחר ל"חבר-עוזר" בבית המשפט העות'מאני.
כשנוסד בית-הספר העברי ביפו הוזמן להורות בו את השפה הערבית. אחרי שנים אחדות חזר לירושלים ונתמנה לחבר המועצה הממשלתית העליונה לסנג'אק (מחוז) ירושלים, נבחן בתורת המשפטים והחל לעבוד כעורך-דין.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא פעל כדי למנוע את גירושם של יהודים בעלי אזרחות זרה מארץ ישראל וסייע לרבים להתאזרח ולקבל אזרחות עות'מאנית.
היה ממייסדי חברת "קדמת הארץ" לרכישת קרקעות ולבניין ארץ ישראל. האגודה רכשה ואת הקרקע ל"שכונת בנק אפ"ק" בתל אביב (כיום חלק ממספר שכונות במערבה של העיר), לשכונת תל נורדאו ול"פארק בודראני". כמו כן הוא נמנה עם מייסדי "אגודת בית וגן" בשנת 1912 שרכשה קרקעות והקימה את שכונת בית וגן הירושלמית. בשנת תרפ"א (1921) הוא נמנה עם רוכשי האדמות לשכונת רוממה הידועה של ירושלים, והיה מהראשונים לבנות בה את ביתו, העומד עד היום.
הוא שימש למשך למעלה מ-20 שנה כעורך דין בשירות חברת הכשרת היישוב ונחשב לאחד מהטובים שבעורכי הדין בארץ ישראל בענייני קרקעות. כחלק מעיסוקו זה הוא סייע לרכישת עשרות אלפי דונמים של אדמה, במיוחד באמצעות יחסיו הטובים עם אפנדים ערבים.
הוא נפטר בירושלים בשנת 1961. הוא היה נשוי לסימי בת שלמה יסאן, ממשפחה ידועה ממרוקו. נקבר בהר המנוחות.
אהרן מני היה כותב וחוקר פורה שעסק בכתביו בנושאים מגוונים, מדיני מקרקעין באסלאם לפרשנות המקרא. השילוב בין השכלתו היהודית המסורתית, המשפטית-חילונית וההיכרות עם התרבות הערבית והאסלאם באו לידי ביטוי בכל כתביו.
הוא כתב מספר מחקרים חלוציים וכן ספר בן שני כרכים באשר לדיני קרקעות באסלאם ובדין העות'מאני בארץ ישראל. הספר יצא לאור בשנת תש"א (1941) בשם "הקניין באישלם ובישראל", חלקו הראשון עסק בדיני הקניין ודיני אישות באסלאם והשני בדיני הקניין בארץ ישראל.
בשנת תשי"ז (1957) הוא השלים ופרסם תרגום של מורה נבוכים של הרמב"ם לעברית. באותה שנה הוא השלים והוציא לאור שני ספרים נרחבים; הראשון על "העברית לאור הערבית (במקרא)", וכהמשך לו "העברית לאור הערבית (בתלמוד)".
בשנת תש"ך (1960) הוציא לאור ספר בשם "אישים מפי המסורת הערבית" המביא לקורא העברי מסיפורי הפולקלור הערבי. באותה שנה הוא תרגם לעברית את ספרו של החוקר הנוצרי-עיראקי יוסף רזקאללה ע'נימה על יהדות עיראק תחת הכותר "ספר היהודים בעִראק". בתחילת שנת 1961 יצא לאור תרגומו לעברית של "ספר הידע המרומם על ירושלים וחברון" מאת מטייל הארצות הערבי בן המאה ה-15 מוג'יר א-דין.
בנוסף לספרים אלה הוא פרסם לעיתים מאמרים בעיתונות העברית של ארץ ישראל ובכתבי עת שונים.
מני עסק גם בההדרה והוצאה לאור של ספרים וכתבים אשר נכתבו על ידי קרוביו. בשנת תרצ"ו הוציא לאור את ספר "זכרונות אליהו" אשר כולל אוסף חידושי הלכה ופסיקות של סבו ר' אליהו מני, וכנספח אליו את קונטרס "ברוך מבנים" - ספר שאלות ותשובות בענייני הלכה של דודו ר' אברהם ברון מני. בשנת תרצ"ו הוא הוציא לאור גם ספר בשם "אילן היתום" - הכולל אילן יוחסין של משפחת מני עד אותה שנה, המונה 239 נפשות כבני המשפחה.
תרגומיו: ספר מורה הנבוכים, יוסף רזקאללה ע'נימה, ספר היהודים בעראק, מוג'יר א-דין, ספר הידע המרומם על ירושלים וחברון.