אודיה סויסה
אמא ל2 בנות חמודות רומי בת ה6 וליה בת ה3.
הייתה אישה מאושרת, שמחה, תמיד חגגה את החיים.
תמיד הצחיקה את כל הסובבים אותה.
אודיה הייתה בת מדהימה, אחות, רעייה, אמא, דודה והגיסה הכי טובה בעולם.
באותה השבת השחורה ב7.10 יצאה אודיה יחד עם דולב ז״ל ושתי בנותיה רומי שירה וליה כשהתחילו האזעקות מתוך כוונה לצאת מהעיר לכיוון המשפחה במרכז, כשהגיעו לאזור היציאה מהעיר נתקלו במחבלים שבדיוק נכנסו לעיר שדרות.
אודיה ודולב יצאו מהרכב ולקחו את שתי בנותיהן וניסו לברוח, דולב נורה כשליה הקטנה בידיו, ואודיה הצליחה להסתתר יחד עם רומי.
לאחר שדולב נורה עלה לרכב של אזרחים שעברו במקום שפינו אותו לבית החולים ושם נקבע מותו.
אודיה ניסתה ללכת למקום שבו תוכל להיות בטוחה ולהגן על בנותיה, בהדרכת שוטר שהיה במקום נסעה לתחנת משטרת שדרות יחד עם עאמר אבו סבילה ז״ל שנהג ברכב שלהם וניסה לעזור לה.
כשהגיעו לתחנה נתקלו בשנית שהחלו להשתלט על תחנת המשטרה.
אודיה ועאמר נורו שניהם מטווח אפס מול הבנות שנותרו לבד ברכב וניצלו.
לאחר צרחות שצרחה רומי הגיבורה ילדה בת ה6 שקריאתה שבתה את ליבם של המון אזרחים כששאלה את השוטרים שהגיעו למקום ״ אתם של ישראל?״
כיום, הבנות גדלות בנחת באומנה אצל הדודה ליאת ברחובות, מטופלות ומוקפות בהמון אהבה מהמשפחה.
כתבה וערכה: בר רובין אחייניתה של אודיה
ראה עוד > >
רונן דוקרקר
יום שבת 7/10/23
באותו יום אני ואשתי ליאת יצאנו לחפש אותכם יקרים שלנו
אודיה ודולב סויסה
הי״ד
אנחנו לא מאמינים שיצאנו באותו בוקר למסע ארוך , שלא ידענו לאן פנינו מועדות. רק ידענו שאנחנו חייבים למצוא אתכם ואת הבנות.
כבר מהבוקר הרגשנו משהו לא קשורה . היינו בממד ואתם - אתם לא עניתם. שעות על גבי שעות , פתחנו חמ״ל בבית , ולא מצאנו אתכם. ואז שמענו ברשת החברתית ילדה קטנה צועקת לעזרה ולאחותה הקטנה . אני לא זיהיתי בהתחלה , אז ליאת , ישר זיהתה את הקול רומי במרחק של שני חדרים- שם הבנו שמשהו לא קשורה .
הצלחנו להגיע לשכנה שסיפרה לנו שיצאתם מהבית עם מזוודות והבנו.
לא חשבנו פעמיים ונכנסנו אל האוטו, והשארנו 3 בנות בבית עדן נויה ושני .
שאלתי את ליאת לאן , והיא לא ידעה להגיד לי .
בהתחלה פשוט נסעתי.
בסוף החלטנו לנסוע לברזילי, שם מצאנו אותך דולב .
ולא הבנו איפה אודיה .
חזרנו הביתה בידים רקות
לפנות בוקר של ה8.10 קיבלנו את ההודעה שגם נרצחת, שמצאו אותך באוטו שאבא שלך קנה לכם.
את נשארת שם כמעט 24 שעות.
ואת הבנות מצאנו אצל משפחה מדהימה ששמרה עליהן, עד שהצלחתי להגיע אליהן ולהביא אותן אלינו הביתה .
כשהגיעו לכיווני שתי בנות , מבוהלות עם שקית של בגדים מלאים בדם, לא עמדתי בזה .
התחלתי לבכות ,ממש כמו תינוק.
כשהגיעו אליי בלי נעלים , בגדים שגדולים עליהם לפחות ב10 מידות לפחות.
פגשתי את המשפחה המדהימה , שהגנה עליהן, עטפה אותם בחום שלא יתואר והקשיבה להן.
הודיתי להם, רומי וליה נכנסו אליי לאוטו והגענו הביתה .
שליאת וליאורה קיבלו אותן, עם כל הכאב עם צוות פסיכולוגי
לאחר טלטלות רבות , הצלחנו להביא אתכם לקבורה אחרי כמעט שבוע.
ואז התחילה השבעה .
ועד היום אנחנו לא מבינים את זה ממש שאני ומשפחתי שלא נראה אותכם שוב.
את השבתות שבילינו ביחד את החגים שבילינו ביחד את הטיולים שהיינו מטיילים בחיים זה לא יהיה אותו דבר
אודיה ודולב הי״ד הייתם חלק גדול מאוד בחיים שלנו ומחבלים ארורים רצחו אתכם רק בגלל שאתם יהודים
ומתגעגעים מלא😢
ראה עוד > >